וַיָּ֨שָׁב מֵאַחֲרָ֜יו וַיִּקַּ֣ח אֶת־צֶ֧מֶד הַבָּקָ֣ר וַיִּזְבָּחֵ֗הוּ וּבִכְלִ֤י הַבָּקָר֙ בִּשְּׁלָ֣ם הַבָּשָׂ֔ר וַיִּתֵּ֥ן לָעָ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וַיָּ֗קָם וַיֵּ֛לֶךְ אַחֲרֵ֥י אֵלִיָּ֖הוּ וַיְשָׁרְתֵֽהוּ׃ (פ)
ויקרא רבה
וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ (ויקרא ו, ב), אָמַר רַבִּי פִּנְחָס וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד עָלָיו אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא תּוּקַד בּוֹ, הָאֵשׁ הָיְתָה מִתּוֹקַד בּוֹ. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה, קָרוֹב לְמֵאָה וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה הָאֵשׁ מִתּוֹקֶדֶת בּוֹ, עֵצוֹ לֹא נִשְׂרַף וּנְחָשְׁתּוֹ לֹא נִתָּךְ, אִם תֹּאמַר דַּהֲוָה גָּלֶד, תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָה כְּעוֹבִי דִינָר גָּרְדִיּוֹן הָיָה בּוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַף מִזְבֵּחַ הַקְּטֹרֶת כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל, א): וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת, מִתְקַטֵּר בַּקְּטֹרֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מִקְטַר קְטֹרֶת, הַמִּזְבֵּחַ הָיָה מַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת. וְרַב אָמַר וּבִכְלִי הַבָּקָר נִתְבַּשֵּׁל הַבָּשָׂר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (מלכים א יט, כא): וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְׁלָם הַבָּשָׂר, הַבָּשָׂר הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַכְּלִי.