וְ֠הוֹשִׁיבוּ שְׁנַ֨יִם אֲנָשִׁ֥ים בְּנֵֽי־בְלִיַּעַל֮ נֶגְדּוֹ֒ וִיעִדֻ֣הוּ לֵאמֹ֔ר בֵּרַ֥כְתָּ אֱלֹהִ֖ים וָמֶ֑לֶךְ וְהוֹצִיאֻ֥הוּ וְסִקְלֻ֖הוּ וְיָמֹֽת׃
עין יעקב
מד מְאַיְּמִין עַל הָעֵדִים. הֵיכִי אַמְרִינָן לְהוּ? אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי אַמְרִינָן לְהוּ: (משלי כ״ה:י״ד) "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר". אָמַר לֵיהּ רָבָא: יַכְלֵי לְמֵימַר: שֵׁב שְׁנֵי הֲוָה כַּפְנָאוְאַבָּבָא דְּאוּמְנָא לָא חָלִיף. אֶלָּא אָמַר רָבָא: אַמְרִינָן לְהוּ: (משלי כ״ה:י״ח) "מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן, אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר". אָמַר לֵיהּ רַב אַשִׁי: יַכְלֵי לְמֵימַר: שֵׁב שְׁנֵי הֲוָה מוֹתָנָאוְאִינַשׁ בְּלָא שְׁנֵי לָא שָׁכִיב. אֶלָּא אָמַר רַב אַשִׁי, אָמַר לִי נָתָן בַּר מַר זוּטְרָא: אַמְרֵי לְהוּ: סַהֲדֵי שַׁקְרֵי, אַאוּגְרַיְהוּ זִילֵי, דִּכְתִיב: (מלכים א כ״א:י׳) "וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל נֶגְדּוֹ, וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר: בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ".
בראשית רבה
ויגש יעקב אל יצחק וגו' הקול קול יעקב, הא קול דקל חכים, וידיה דמשלחין מיתין. דבר אחר: הקול קול יעקב, אין יעקב שולט אלא בקולו. הקול קול יעקב והידים ידי עשו, אין עשו שולט, אלא בידים. דבר אחר: הקול קול יעקב אמר רבי פנחס: קולו של יעקב מכניס, והידים ידי עשו, מרמיז ליה והוא אתי. דבר אחר: הקול קול יעקב אמר רבי ברכיה: בשעה שיעקב מרכין בקולו, ידי עשו שולטות, דכתיב (שמות טו): וילונו כל העדה, ויבא עמלק. ובשעה שהוא מצפצף בקולו, אין הידים ידי עשו, אין ידי עשו שולטות. אמר רבי אבא בר כהנא: לא עמדו פילוסופין בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי. נתכנסו כל עובדי כוכבים אצלו. אמרו לו: תאמר שאנו יכולים ליזדווג לאומה זו? אמר: לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהן, ואם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן, אין אתם יכולים להזדווג להם, שכך הבטיחן אביהן ואמר להם: הקול קול יעקב, בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות, אין הידים ידי עשו, ואם לאו, הידים ידי עשו, אתם יכולים להם. הקול קול יעקב, בפילגש בגבעה (שופט' כא): ארור נותן אשה לבנימין. הקול קול יעקב, בימי ירבעם, קול בכי, שהרגו מהם חמש מאות אלף ,הה"ד (ד"ה ב יג): ולא עצר כח ירבעם. אמר רבי שמואל בר נחמן: מה את סבור, שירבעם ניגף והלא לא ניגף אלא אביה. ולמה ניגף? ר' אבא בר כהנא אמר: על ידי שהעביר הכרת פנים של ישראל, דכתיב (ישעיה ג): הכרת פניהם ענתה בם. ורבי לוי אמר: ע"י שהעמיד עליהם שומרים שלושה ימים, עד שנתקלקלה צורתן. דתנן: אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם, אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו. ואין מעידים אלא עד שלושה ימים. עליהם הוא אומר (ירמיה טו): עצמו לי אלמנותיו מחול ימים. רבי יוחנן וריש לקיש ורבנן ר' יוחנן אמר: על שבזה לאחיה השילוני, שנא' (מ"א כא): ועמכם אנשים בני בליעל. קרא לאחיה השילוני בליעל. ריש לקיש אמר: על שחסדם ברבים, שנאמר: ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב. ורבנן אמרי: על שבאת עבודת כוכבים לידו ולא בטלה, שנא' (שם): וירדוף אביה אחרי ירבעם. וכתיב: וילכוד ממנו ערים, את בית אל ואת בנותיה. וכתיב: וישם את האחד בבית אל. והרי דברים קל וחומר, ומה אם מלך, על ידי שהונה מלך כמוהו, ענשו הכתוב וניגף, הדיוט, שהוא מונה הדיוט, על אחת כמה וכמה!