מלכים א כב:י מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, ויקרא רבה ומדרש תנחומא

חולין (דף ה) (מ״א כב י) ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלובשים בגדים בגרן פתח שער שומרון מאי גורן אילימא גורן ממש אטו שער שומרון גורן הוה אלא כי גורן דתנן סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה. (שם יז ו) והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב אמר רב יהודה אמר רב מבי טבחי דאחאב מביאין לו על פי הדבור מאי עורבים אמר רבינא עורבים ממש:

א "וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ, מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן". (מלכים א כ״ב:י׳) מַאי 'גֹּרֶן'? אִילֵימָא גֹּרֶן מַמָּשׁ, אַטּוּ שַׁעַר שׁוֹמְרוֹן גֹּרֶן הֲוָה? אֶלָּא כִּי גֹּרֶן, דִּתְנָן: סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה. (מלכים א י״ז:ו׳) "וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר, וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעֶרֶב". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מִבֵּי טַבְּחֵי דְּאַחְאָב מְבִיאִין לוֹ, עַל פִּי הַדִּבּוּר. מַאי עוֹרְבִים? אָמַר רַבִינָא: עוֹרְבִים מַמָּשׁ.

וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא ט, א), אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹף, מַה הָעוֹף הַזֶּה אֵינוֹ פּוֹרֵחַ בְּלֹא כְנָפַיִם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִזְּקֵנֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא גְּדוֹלָה זִקְנָה, אִם זְקֵנִים הֵם חֲבִיבִין הֵם, אִם נְעָרִים הֵם נִטְפְּלָה לָהֶן יַלְדוּת, דְּתָנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת מָצִינוּ שֶׁחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, אֶלָּא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, בַּסְּנֶה (שמות ג, טז): לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּמִצְרַיִם (שמות ג, יח): וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּסִינַי (שמות כד, א): עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. בַּמִּדְבָּר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַף לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כד, כג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, וּכְתִיב (ישעיה כד, כג): וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר בֵּיבַי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי רְאוּבֵן בְּשֵׁם חֲנִינָא אָמַר, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַנּוֹת לוֹ יְשִׁיבָה שֶׁל זְקֵנִים מִשֶּׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כד, כג): כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד, נֶגֶד זְקֵנִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא נֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב כְּגֹרֶן וְצַדִּיקִים יוֹשְׁבִין לְפָנָיו, כְּהַהוּא (מלכים א כב, י): וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה ישְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן, וְכִי בְּגֹרֶן הָיוּ יוֹשְׁבִים, אֶלָּא כְּהָא דְּתָנִינַן סַנְהֶדְרִין כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ זֶה אֶת זֶה. אָמַר שְׁלֹמֹה אֲנִי חֲמִיתֵּיהּ מְצֻמְצָם בֵּינֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא, כג): נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעֲלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ.