וַיֹּ֖אמֶר הִקְשִׁ֣יתָ לִשְׁא֑וֹל אִם־תִּרְאֶ֨ה אֹתִ֜י לֻקָּ֤ח מֵֽאִתָּךְ֙ יְהִֽי־לְךָ֣ כֵ֔ן וְאִם־אַ֖יִן לֹ֥א יִהְיֶֽה׃
מדרש תנחומא
וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל הַפּוֹתֵחַ פֶּתַח לַחֲבֵרוֹ, חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ לֶאֱלִישָׁע, שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ (מלכים ב ב, ט). אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע: וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי. אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לָךְ כֵן, וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה. וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וְגוֹ'. הָיָה לוֹ לֶאֱלִישָׁע לֵילֵךְ אֵצֶל אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַחֲיוֹתָן, כְּשֶׁהֶחֱיָה בֶּן אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית. וְכֵן אֵלִיָּהוּ הָיָה לוֹ לְהַחֲיוֹת אֲבוֹתָיו, כְּשֶׁהֶחֱיָה בְּנָהּ שֶׁל צָרְפִית, אֶלָּא שֶׁמָּסַר אֶת נַפְשׁוֹ עַל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ.