מלכים ב ב:כ מדרש: דברים רבה ושמות רבה

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמואל ב כג, ג): אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִּבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם. וּמַהוּ (שמואל ב כג, ג): צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים, הַצַּדִּיקִים מוֹשְׁלִים כִּבְיָכוֹל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁל, כֵּיצַד, כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂין, כֵּיצַד, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת, וֶאֱלִישָׁע פָּקַד אֶת הַשּׁוּנַמִּית, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ד, טז): לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֵּה מֵתִים, וֶאֱלִישָׁע הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ שֶׁל הַשּׁוּנַמִּית. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵעַ יַמִּים, וְאֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע קָרְעוּ יַמִּים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב, יד): אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַפֵּא בְּלֹא רְטִיָּה, וֶאֱלִישָׁע רִפֵּא אֶת נַעֲמָן שֶׁלֹא בִּרְטִיָּה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּיק אֶת הַמָּרִים, וֶאֱלִישָׁע הִמְתִּיק אֶת הַמָּרִים, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (מלכים ב ב, כ): וַיֹּאמֶר קְחוּ לִי צְלוֹחִית חֲדָשָׁה וגו', וּכְתִיב (מלכים ב ב, כב): וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹצֵר גְּשָׁמִים, וְאֵלִיָּהוּ עָצַר אֶת הַגְּשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, א): חַי ה' צְבָאוֹת אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר וגו'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד אֶת הַגְּשָׁמִים, וּשְׁמוּאֵל הוֹרִיד אֶת הַגְּשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב, יז): הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל ה' וגו'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד הָאֵשׁ, וְאֵלִיָּהוּ הוֹרִיד אֶת הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, לח): וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה.

דבר אחר: ויעש בצלאל, הה"ד (ירמיה ל) כי אעלה ארוכה לך. אין מדותיו של הקב"ה, כמדת בשר ודם. מדת ב"ו שהוא מכה באיזמל ומרפא ברטייה, אבל הקב"ה, במה שהוא מכה הוא מרפא, שנאמר (שמות טו): ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים. ממרה למה? כי מרים הם. אמר רבי לוי: הדור היה מר במעשיו, ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ. ומה היה? יש אומרים: זית, וי"א: ערבה, ויש אומרים: הרדופני היה, וי"א: עיקרי תאנים ועיקרי רמונים היה, ונטלו והשליכו למים. מיד, וימתקו המים. הוי (ירמיה ל): וממכותיך ארפאך. וכן אתה מוצא, במימי אלישע מה כתיב (מ"ב ב): והמים רעים והארץ משכלת. אמר להם: קחו לי צלוחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו. ומה כתיב (שם): וירפאו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דבר. וכן אתה מוצא בישראל, בְּלַכֵן הוכיחן, שנאמר (יחזקאל טז) לכן זונה שמעי דבר ה'. ובְּלַכֵן עתיד להחזירן, שנאמר (הושע ב): לכן הנה אנכי מפתיה ואין מפתין אלא לבתולה, שנאמר (שמות כב): כי יפתה איש בתולה. אף כך ישראל חטאו בשטים, שנאמר (במדבר כה): וישב ישראל בשטים, ונרפאו בשטים, שנאמר: ויעש בצלאל את הארון עצי שטים: