מלכים ב ד:לב מדרש: דברים רבה

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמואל ב כג, ג): אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִּבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם. וּמַהוּ (שמואל ב כג, ג): צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים, הַצַּדִּיקִים מוֹשְׁלִים כִּבְיָכוֹל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁל, כֵּיצַד, כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂין, כֵּיצַד, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת, וֶאֱלִישָׁע פָּקַד אֶת הַשּׁוּנַמִּית, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ד, טז): לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֵּה מֵתִים, וֶאֱלִישָׁע הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ שֶׁל הַשּׁוּנַמִּית. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵעַ יַמִּים, וְאֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע קָרְעוּ יַמִּים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב, יד): אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַפֵּא בְּלֹא רְטִיָּה, וֶאֱלִישָׁע רִפֵּא אֶת נַעֲמָן שֶׁלֹא בִּרְטִיָּה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּיק אֶת הַמָּרִים, וֶאֱלִישָׁע הִמְתִּיק אֶת הַמָּרִים, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (מלכים ב ב, כ): וַיֹּאמֶר קְחוּ לִי צְלוֹחִית חֲדָשָׁה וגו', וּכְתִיב (מלכים ב ב, כב): וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹצֵר גְּשָׁמִים, וְאֵלִיָּהוּ עָצַר אֶת הַגְּשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, א): חַי ה' צְבָאוֹת אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר וגו'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד אֶת הַגְּשָׁמִים, וּשְׁמוּאֵל הוֹרִיד אֶת הַגְּשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב, יז): הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל ה' וגו'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד הָאֵשׁ, וְאֵלִיָּהוּ הוֹרִיד אֶת הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, לח): וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה.