וַיֹּ֙אמֶר֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ מָ֚ה אֶתֵּ֣ן זֶ֔ה לִפְנֵ֖י מֵ֣אָה אִ֑ישׁ וַיֹּ֗אמֶר תֵּ֤ן לָעָם֙ וְיֹאכֵ֔לוּ כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה אָכֹ֥ל וְהוֹתֵֽר׃
עין יעקב
מב בִּשְׁנֵי דְּרַב יוֹסֵף הֲוָה רִיתְחָא. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְרַב יוֹסֵף: לִיבָּעִי מַר רַחֲמֵי. אָמַר לְהוּ: הַשְׁתָּא, וּמָה אֱלִישָׁע, דְּכִי הֲווּ רַבָּנָן מִיפְטְרֵי מִקַּמֵּיהּ, הֲווּ פַּיְשֵׁי תְּרֵי אַלְפִין וּמָאתָן רַבָּנָן, בְּעִידַן רִיתְחָא, לָא הֲוָה בָּעִי רַחֲמֵי, אֲנָא, אִיבָּעִי רַחֲמֵי? וּמִמַּאי דְּפַיְשֵׁי הָכִי? דִּכְתִיב: (מלכים ב ד׳:מ״ג) "וַיֹּאמֶר מְשָׁרְתוֹ: מָה אֶתֵּן זֶה לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ?", מַאי "לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ"? אִילֵימָא: דְּכוּלְּהוּ לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ, בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת, טוּבָא הֲווּ!? אֶלָּא לָאו, דְּכָל חַד וְחַד קַמֵּי מֵאָה אִישׁ. כִּי הֲווּ מִפְטְרוּ רַבָּנָן מִבֵּי רַב הֲווּ פַּיְשֵׁי אַלְפָא וּמָאתָן רַבָּנָן. מִבֵּי רַב הוּנָא הֲווּ פַּיְשֵׁי תַּמְנֵי מְאָה רַבָּנָן. רַב הוּנָא הֲוָה דָּרִישׁ בִּתְלֵיסַר אָמוֹרָאֵי. כִּי הֲווּ קַיְמֵי רַבָּנָן מִמְּתִיבְתָּא דְּרַב הוּנָא וְנַפְצֵי גְּלִימַיְהוּ, הֲוָה סָלִיק אַבְקָא וְכַסִּי לֵיהּ לְיוֹמָא, וְאַמְרֵי בְּמַעֲרָבָא: קָמוּ לֵיהּ מִמְּתִיבְתָּא דְּרַב הוּנָא בַּבְלָאָה. כִּי מִפְטְרֵי רַבָּנָן מִבֵּי רַבָּה וְרַב יוֹסֵף, הֲווּ פַּיְשֵׁי אַרְבַּע מְאָה רַבָּנָן וְקָרוּ לְנַפְשַׁיְהוּ: 'יַתְמֵי'. כִּי הֲווּ מִפְטְרֵי רַבָּנָן מִבֵּי אַבַּיֵי, וְאַמְרֵי לָהּ מִבֵּי רַב פָּפָּא, וְאַמְרֵי לָהּ מִבֵּי רַב אַשִּׁי, הֲווּ פַּיְשֵׁי מָאתָן רַבָּנָן וְקָרוּ לְנַפְשַׁיְהוּ: 'יַתְמֵי דְּיַתְמֵי'.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
בשני דרב יוסף הוה ריתחא א״ל רבנן לרב יוסף ליבעי מר רחמי אמר להו השתא ומה אלישע דכי הוו רבנן מיפטרי מקמיה הוו פיישי תרי אלפין ומאתן רבנן בעידן ריתחא לא הוה בעי רחמי אנא אבעי רחמי וממאי דפיישי הכי דכתיב (מ״ב ד מג) ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש מאי לפני מאה איש אילימא דכולהו לפני מאה איש בשני בצורת טובא הוו אלא לאו דכל חד וחד קמי מאה איש. כי הוו מפטרי רבנן מבי רב הוו פיישי אלפא ומאתן רבנן. מבי רב הונא הוו פיישי תמני מאה רבנן. רב הונא הוה דריש בתליסר אמוראי כי הוו קיימי רבנן ממתיבתא דרב הונא ונפצי גלימייהו הוה סליק אבקא וכסי ליה ליומא ואמרי במערבא קמו ליה ממתיבתא דרב הונא בבלאה. כי מפטרי רבנן מבי רבה ורב יוסף הוו פיישי ארבע מאה רבנן וקרו לנפשייהו יתמי כי הוו מפטרי רבנן מבי אביי ואמרי לה מבי רב אשי הוו פיישי מאתן רבנן וקרו לנפשייהו יתמי דיתמי: