מלכים ב ה:כג מדרש: עין יעקב, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), מדרש שמואל ומדרש שכל טוב

ט אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: עַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִים: עַל לָשׁוֹן הָרַע, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וְעַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל גַּסּוּת הָרוּחַ, וְעַל הַגֶּזֶל, וְעַל צָרוּת הָעַיִן. עַל לָשׁוֹן הָרַע, דִּכְתִיב: (תהילים ק״א:ה׳) "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ, אוֹתוֹ אַצְמִית". עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב: (שמואל ב ג׳:כ״ט) ("לא) ["וְאַל] יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע" וְגוֹ'. וְעַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, דִּכְתִיב: (מלכים ב ה׳:כ״ג) "וַיֹּאמֶר נַעֲמָן: הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם". וּכְתִיב: (שם) "וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ". עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב: (בראשית י״ב:י״ז) "וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ". עַל גַּסּוּת הָרוּחַ דִּכְתִיב: (דברי הימים ב כ״ו:ט״ו-ט״ז) ("ובחזקתו) ["וּכְחֶזְקָתוֹ] גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּה' אֱלֹהָיו [וְגוֹ], וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ". וְעַל הַגֶּזֶל דִּכְתִיב: (ויקרא י״ד:ל״ו) "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת", וְתָנָא: הוּא כִּנֵּס מָמוֹן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, יָבוֹא הַכֹּהֵן וִיפַזֵּר מָמוֹנוֹ. וְעַל צָרוּת הָעַיִן, דִּכְתִיב: (שם) "וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר: כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת", וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִי שֶׁמְּיֻחָד בֵּיתוֹ לוֹ. אֵינִי וְהָאָמַר רַבִּי עֲנָנִי בְּרַבִּי שָׂשׂוֹן: לָמָּה נִסְמְכָה [פָּרָשַׁת] בִּגְדֵי כְּהֻנָּה לְפָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת? לוֹמַר לְךָ: מַה קָּרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין, אַף בִּגְדֵי כְּהֻנָּה מְכַפְּרִין. [כְּתֹנֶת מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב: (בראשית כז) "וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכְּתֹנֶת בַּדָּם". מִכְנָסַיִם מְכַפְּרִים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב: (שמות כ״ח:מ״ב) "וְעָשׂוּ לָהֶם מִכְנְסֵי בַד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה". מִצְנֶפֶת מְכַפֶּרֶת עַל גַּסֵּי הָרוּחַ, כִּדְרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: יָבוֹא דָּבָר שֶׁבַּגֹּבַהּ וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה גֹּבַהּ. אַבְנֵט מְכַפֶּרֶת עַל הִרְהוּר הַלֵּב, אַהֵיכָא דְּאִיתֵיהּ. (דכתיב) (שם) "והיה על לב אהרן".) חֹשֶׁן מְכַפֵּר עַל הַדִּינִין דִּכְתִיב: (שם) "וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט". אֵפוֹד מְכַפֵּר עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, דִּכְתִיב: (הושע ג׳:ד׳) "וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים". מְעִיל מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרַע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבוֹא דָּבָר שֶׁבְּקוֹל וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הַקּוֹל. צִיץ מְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה עַזֵּי פָּנִים, כְּתִיב הָכָא: (שמות כ״ח:ל״ז-ל״ח) "וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן", וּכְתִיב הָתָם: (ירמיה ה) "וּמֵצַח אִשָׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ". לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּאַהֲנוּ מַעֲשָׂיו, הָא, דְּלָא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו. אִי אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו, אַתּוּ נְגָעִים עֲלֵיהּ, אִי לָא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו, מְעִיל מְכַפֵּר. וְהָאָמַר רַבִּי סִימוֹן, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁנֵי דְּבָרִים לֹא מָצִינוּ לָהֶם בַּקָּרְבָּנוֹת כַּפָּרָה, בְּדָבָר אַחֵר מָצִינוּ לָהֶם כַּפָּרָה, שְׁפִיכוּת דָּמִים וְלָשׁוֹן הָרַע. שְׁפִיכוּת דָּמִים, בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה, וְלָשׁוֹן הָרַע, בַּקְּטֹרֶת. דְּתַנְיָא רַבִּי חֲנִינָא: לָמַדְנוּ לִקְטֹרֶת שֶׁמְּכַפֶּרֶת, דִּכְתִיב: (במדבר י״ז:י״ב) "וַיִתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וִיכַפֵּר עַל הָעָם", וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עַל מַה קְּטֹרֶת מְכַפֶּרֶת? עַל לָשׁוֹן הָרַע. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבוֹא דָּבָר שֶׁבְּחַשַׁאי וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה חַשַׁאי. קַשְׁיָא שְׁפִיכוּת דָּמִים אַשְׁפִיכוּת דָּמִים. קַשְׁיָא לָשׁוֹן הָרַע אַלָשׁוֹן הָרַע. שְׁפִיכוּת דָּמִים אַשְׁפִיכוּת דָּמִים לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּיָדִיעַ מַאן קַטְלֵיהּ, הָא, דְּלָא יָדִיעַ מַאן קַטְלֵיהּ, דְּיָדִיעַ מַאן קַטְלֵיהּ, בַּר קְטָלָא הוּא! בְּמֵזִיד וְלָא אַתְרוּ בֵּיה. לְשׁוֹן הָרַע אַלָשׁוֹן הָרַע לָא קַשְׁיָא, הָא, בְּצִינְעָא הָא, בְּפַרְהֶסְיָא].

תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת, לֹא כֶּאֱלִישָׁע שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵיחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו, [לֹא כִּיהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה שֶׁדָּחֲפוּ לְתַלְמִידוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו]. אֱלִישָׁע, מַאי הִיא? דִּכְתִיב: (מ"ב ה) "וַיֹּאמֶר נַעֲמָן: הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (שם) "וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לֹא לִבִּי הָלַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ, הַעֵת לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת". וּמִי שָׁקִיל כּוּלֵי הַאי? כֶּסֶף וּבְגָדִים הוּא דְּשָׁקִיל! אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה אֱלִישָׁע עוֹסֵק בִּשְׁמוֹנָה שְׁרָצִים, (בא ועמד לפניו) אָמַר לֵיהּ: רָשָׁע, הִגִּיעָה עֵת (שאתה מבקש) לִטֹּל שְׂכַר שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים! (שם) "וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם, וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג". (שם ז) "וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים", אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה גֵּיחֲזִי וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו. (שם ח) "וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק", לָמָּה הָלַךְ? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁהָלַךְ לְהַחֲזִירוֹ לְגֵיחֲזִי בִּתְשׁוּבָה. אָמַר לוֹ: 'חֲזֹר בְּךָ'! אָמַר לוֹ: מְקֻבְּלַנִי מִמְּךָ: כָּל הַחוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. מַאי עָבַד? אִיכָּא דְּאַמְרֵי: אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת תָּלָה לָהּ לְחַטַּאת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וְהֶעֱמִידָהּ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם. וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: שֵׁם חָקַק לָהּ עַל שְׂפָתָהּ, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: 'אָנֹכִי' וְ'לֹא יִהְיֶה לְךָ'. וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: רַבָּנָן מָנַע מִקַּמֵי אֱלִישָׁע, דִּכְתִיב: (שם ) "וַיֹּאמְרוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֶל אֱלִישָׁע: הִנֵּה נָא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ". מִכְּלַל, דְּמֵעִיקָרָא לָא הֲוָה [דָּחִיק]. (יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, מַאי הִיא? כַּד הֲוָה קַטְלִינְהוּ יַנַּאי מַלְכָּא לְרַבָּנָן, שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, אַטְמַרְתֵּיהּ אַחְתֵּיהּ. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה עָרַק, וְאָזַל לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם. כִּי הֲוָה שְׁלָמָא, שָׁלַח לֵיהּ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח: מִנִּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, לָךְ אַלֶכְּסַנְדְרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם, אֲחוֹתִי, בַּעְלִי שָׁרוּי בְּתוֹכֵךְ, וַאֲנִי אֵשֵׁב שׁוֹמֵמָה? אָמַר: שְׁמַע מִינָהּ, הֲוָה לֵיהּ שְׁלָמָא וְכוּ וְכוּ.) תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר, תִּינוֹק וְאִשָּׁה, תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת.

תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת לא כאלישע שדחפו לגיחזי בשתי ידיו כו׳. אלישע מה היא דכתיב (מ״ב ה כג) ויאמר נעמן הואל קח ככרים וגו׳ וכתיב (שם) ויאמר אליו לבי לא הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות ומי שקיל כולי האי כסף ובגדים הוא דשקיל א״ר יצחק באותה שעה היה אלישע עוסק בשמונה שרצים בא ועמד לפניו אמר ליה רשע הגיע העת שאתה מבקש ליטול שכר שמונה שרצים (שם) וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך עד עולם ויצא מלפניו מצורע כשלג (שם ז) וארבעה אנשים היו מצורעים א״ר יוחנן זה גחזי ושלשה בניו. תניא ר״ש בן אלעזר אומר יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת: