וֶאֱלִישָׁ֡ע דִּבֶּ֣ר אֶל־הָאִשָּׁה֩ אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֨ה אֶת־בְּנָ֜הּ לֵאמֹ֗ר ק֤וּמִי וּלְכִי֙ אתי [אַ֣תְּ] וּבֵיתֵ֔ךְ וְג֖וּרִי בַּאֲשֶׁ֣ר תָּג֑וּרִי כִּֽי־קָרָ֤א יְהוָה֙ לָֽרָעָ֔ב וְגַם־בָּ֥א אֶל־הָאָ֖רֶץ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
ואמר ליה רב נחמן לרב יצחק מאי דכתיב (מלכים ב ח א) כי קרא ה׳ לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים בהנך ז׳ מאי אכול אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן שנה ראשונה אכלו מה שבבתים. שניה אבלו מה שבשדות ובכרמים. שלישית בשר בהמה טהורה רביעית בשר בהמה טמאה. חמישית בשר שקצים ורמשים. ששית בשר בניהם ובנותיהם. שביעית בשר זרועותיהם לקיים מה שנאמר (ישעיה ט יט) איש בשר זרועו יאכלו:
עין יעקב
ח אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: (מלכים־ב ח) "כִּי קָרָא ה' לָרָעָב, וְגַם בָּא אֶל הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים", בְּהַנָךְ שֶׁבַע שָׁנִים, מַאי אָכוּל? אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה אָכְלוּ מַה שֶּׁבַּבָּתִּים. שְׁנִיָּה אָכְלוּ מַה שֶּׁבַּשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים. שְׁלִישִׁית, בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה. רְבִיעִית, בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה. חֲמִשִּׁית, בְּשַׂר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. שִׁשִּׁית, בְּשַׂר בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם. שְׁבִיעִית, בְּשַׂר זְרוֹעוֹתֵיהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ט׳:י״ט) "אִישׁ בְּשַׂר זְרֹעוֹ יֹאכֵלוּ".
אוצר מדרשים
מ״ח) ג׳ דברים מכריז עליהן הקב״ה בעצמו, ואלו הן: רעב, ושובע, ופרנס טוב. רעב – שנאמר כי קרא ה׳ לרעב (מ״ב ח׳), שובע – שנאמר וקראתי אל הדגן וגו׳ (יחזקאל ל״ו), פרנס טוב – שנאמר ראו קרא ה׳ בשם בצלאל (שמות ל״ח, ברכות נ״ה.).