מלכים ב ח:ה מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) וויקרא רבה

רב פפא אמר כגון דאמר הני רבנן רב פפא אישתלי ואמר כגון הני רבנן ואיתיב בתעניתא. לוי בר שמואל ורב הונא בר חייא הוו קא מתקני מטפחות ספרי דבי רב יהודה כי מטו מגלת אסתר אמרי הא מגלת אסתר לא בעיא מטפחת אמר להו כי האי גונא נמי מיחזי כי אפקירותא רב נחמן אמר זה הקורא רבו בשמו דא״ר יוחנן מפני מה נענש גיחזי מפני שקרא לרבו בשמו שנאמר (מ״ב ח ה) ויאמר גיחזי אדני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע. יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר עתיד הקב״ה להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו כל מיני מגדים שנאמר (יחזקאל מז יב) ועל הנחל הזה יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו להדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים וחיה פריו למאכל ועלהו לתרופה א״ל ההוא סבא יישר וכן א״ר יוחנן א״ל ר׳ ירמיה לר׳ זירא כי האי גוונא מיחזי אפקירותא א״ל האי סיוע קא מסייע לך אלא אי שמיע לך הא שמיע לך כי הא דיתיב ר׳ יוחנן וקא דריש עתיד הקב״ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים אמות וחוקק בהם י׳ ברום עשרים ומעמידם בשערי שנאמר (ישעיה נד יב) ושמתי כדבר שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וגו׳ לגלג עליו אותו תלמיד השתא כביעתא דצלצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן לימים הפליגה ספינתו בים חזינהו למלאכי השרת דקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות אמר לחו הני למאי אמרי ליה עתיד הקב״ה להעמידן בשערי ירושלים כי הדר אשכחיה לר׳ יוחנן דיתיב וקא דריש א״ל רבי דרוש ולך נאה לדרוש כשם שאמרת כך ראיתי אמר לו ריקא אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה יהב ביה עיניה ועשאו גל של עצמות. מאי (יחזקאל מז יב) ועלהו לתרופה רב יצחק בר אבדימי ורב חסדא חד אמר להתיר פה של מעלה וחד אמר להתיר פה של מטה. איתמר נמי חזקיה אמר להתיר פה אלמים בר קפרא אמר להתיר פה עקרות ר' יוחנן אמר לתרופה ממש מאי לתרופה רבי שמואל בר נחמני אמר לתואר פנים של בעלי הפה:

דָּבָר אַחֵר, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נ, טז): וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ, בֶּן עַזַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְהָאֵשׁ מְלַהֶטֶת סְבִיבוֹתָיו, אָמְרוּ לֵיהּ שֶׁמָּא בְּסִדְרֵי מֶרְכָּבָה אַתָּה עוֹסֵק, אָמַר לָהֶן לָאו, אֶלָּא מַחְרִיז דִּבְרֵי תוֹרָה לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים לִכְתוּבִים, וְדִבְרֵי תוֹרָה שְׂמֵחִין כְּיוֹם נְתִינָתָן בְּסִינַי, עִקַּר נְתִינָתָן בָּאֵשׁ נִתְּנוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ד, יא): וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּקִלּוּסוֹ שֶׁל אָדָם רָשָׁע, מִן הַתּוֹרָה (ויקרא יג, מה): וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. מִן הַנְּבִיאִים (מלכים ב ח, ה): וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת הַמֵּת וגו' זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע, וְדִלְמָא לַאֲחוֹרֵי תַּרְעָא הֲוָה קָאֵים. רַבָּנָן אָמְרֵי אֲפִלּוּ בְּסוֹף הָעוֹלָם הֱסִיטָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וֶהֱבִיאָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְסַפֵּר אוֹתוֹ רָשָׁע בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בַּכְּתוּבִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ, טז): וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמַר מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, מֵהֶם רְבוּצִין, מֵהֶם זְקוּפִין, וְלָשׁוֹן זֶה נָתוּן בֵּין שְׁנֵי לְחָיַיִּם וְאַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתָּיו, וּמְכֻפָּל כַּמָּה כְּפֻלּוֹת, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה שְׂרֵפוֹת הוּא שׂוֹרֵף, אִלּוּ הָיָה זָקוּף וְעוֹמֵד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע.