וַיֹּאמְר֗וּ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֮ לֵאמֹר֒ הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר הִגְלִ֙יתָ֙ וַתּ֙וֹשֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן לֹ֣א יָֽדְע֔וּ אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיְשַׁלַּח־בָּ֣ם אֶת־הָאֲרָי֗וֹת וְהִנָּם֙ מְמִיתִ֣ים אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁר֙ אֵינָ֣ם יֹדְעִ֔ים אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
מדרש תנחומא
כְּשֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מִשֹּׁמְרוֹן, שָׁלַח סַנְחֵרִיב אֶת עֲבָדָיו וְהוֹשִׁיבָן בְּשֹׁמְרוֹן לְהַעֲלוֹת מַס לַמַּלְכוּת. שִׁלַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶן אֶת הָאֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת ה' וַיְשַׁלַּח ה' בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת. שָׁלְחוּ וְאָמְרוּ לוֹ: הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וְגוֹ' וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם וְגוֹ' (מלכים ב יז, כה-כו). שָׁלַח וְקָרָא לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶם כָּל הַשָּׁנִים שֶׁהֱיִיתֶם בְּאַרְצְכֶם לֹא שִׁכְּלָה אֶתְכֶם חַיַּת הַשָּׂדֶה וּמָה עֶסְקָהּ עַכְשָׁו. אָמְרוּ נֹאמַר לוֹ דָבָר אֶחָד, אוּלַי יָשִׁיב אוֹתָנוּ לְאַרְצֵנוּ. אָמְרוּ לוֹ: הָאָרֶץ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת גּוֹי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְלֹא נִמּוֹל. אָמַר לָהֶן, תְּנוּ לִי שְׁנַיִם מִכֶּם שֶׁיֵּלְכוּ לְשָׁם וִילַמְּדוּ אוֹתָם, וּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב. מִיָּד שָׁלְחוּ לְשָׁם אֶת רַבִּי דוֹסְתַּאי בַּר יַנַּאי וְאֶת רַבִּי סָבַיָּא, וְלִמְּדוּ אוֹתָם בִּכְתַב סֵפֶר תּוֹרָה נוֹטָרִיקוֹן וּבוֹכִין.