עַד־מָתַ֣י ׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃
פסיקתא דרב כהנא
[ב] ר' אחא פתח עד מתי פתאים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם (משלי א:כב). א"ר שמע' בן נזירה בנוהג שבעול' אדם אוכל צחנה שנים שלשה ימים ונפשו קניטה עליו ממנה, אתם כמה שנים אתם עובדים ע"ז, אותה שכתו' בה צא תאמר לו (ישעיה ל:כב), ציאה תאמר לו, ואין נפשכם קמוטה ממנה. א"ר יודן שני בני אדם נתנבאו על הליצנות, ואילו הן, שלמה וישעיה. שלמה א' ולצים לצון חמדו להם (משלי שם), ויש' אמ' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם (ישעיה כח:כב). ר' פנחס ר' ירמיה בש' ר' שמו' בר רב יצחק, קשה הוא הליצנות שתחילה ייסורין וסופה כלייה. תחילתה יסורים, פן יחזקו מוסריכם (שם). וסופה כלייה, כי כלה ונחרצה שמעתי (שם). תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם (משלי א:כג). אם תשובו לתוכחתי אביעה לכם רוחי, על ידי יחזקאל, היה היה דבר י"י אל יחזקאל בן בוזי הכהן וג' (יחזקאל א:ג). ואם לאו, אודיעה דברי אתכם (משלי שם), על ידי ירמיה. לפיכך צריך הכת' לומר דברי ירמיהו בן חלקיהו (ירמיה א:א).
אוצר מדרשים
ס״א) פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים – מהו פתח דבריך יאיר? מאירים הם דברי תורה, וכן הוא אומר מצות ה׳ ברה מאירת עינים (תהלים י״ט), וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו׳:כ״ג), לכך נאמר פתח דבריך יאיר וגו', דברי תורה פותחים זה לזה כמו פתחים ודלתות היא התורה, שנאמר אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי (משלי ח׳:ל״ד), אוי להם לרשעים שאין הקב״ה פורע מהם אלא על שלא עשו את התורה, וכן הוא אומר עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וגו׳ תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי וגו׳, גַּם אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק (משלי א׳:כ״ב), באותה שעה אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה, ולמה? תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת וגו' וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וגו' כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם, וכן הוא אומר עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי (תהלים י"ט ח'), לכך נאמר פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר.
מדרש תהילים
פלאות עדותיך וגו'. אמר משה (דברים ה כג) כי מי כל בשר אשר שמע קול אלקים חיים. כך אמר להם לישראל דעו כי כשברא הקב"ה את השמים לא ברא אותם בקול וכשברא את הארץ לא ברא אותה בקול ולא שמעה אומה קולו של הקב"ה. ואימתי נשמע קולו כשנתן את התורה. וכן הוא אומר (תהלים כט ה-ז) קול ה' חוצב וגו'. קול ה' שובר ארזים. כל הקולות למה ה' עוז לעמו יתן. וכתיב (שמות יט יט) ויהי קול השופר וגו'. לכן אמר דוד מכל הקולות יבואו הפלאים שעשה הקב"ה עם ישראל. מה הם הפלאים פלאות התורה. לכך נאמר פלאות עדותיך וגו'. וכן הוא אומר (תהלים קלט ו) פליאה דעת ממני וגו'. על כן נצרתם נפשי וגו'. נפשי היא נוצרת אותן. וכן הוא אומר (משלי ד יג) נצרה כי היא חייך. וכתיב (דברים ד ט) רק השמר לך ושמור נפשך וגו'. אם שמרת את התורה נפשך את שומר. לכך נאמר על כן נצרתם נפשי. פתח דברך יאיר וגו'. מהו פתח דברך יאיר מאירים הם דברי תורה. וכן הוא אומר (תהלים יט ט) מצות ה' ברה וגו'. וכן הוא אומר (משלי ו כג) כי נר מצוה וגו'. לכך נאמר פתח דברך יאיר וגו'. דברי תורה פותחים זה לזה כמו פתחים ודלתות היא התורה שנאמר (משלי ח לד) אשרי אדם שומע לי וגו'. אוי להם לרשעים שאין הקב"ה פורע מהם אלא על שלא עשו את התורה. וכן הוא אומר (שם א כב-כג) עד מתי פתאים תאהבו פתי. תשובו לתוכחתי וגו'. (שם כו) גם אני באידכם אשחק וגו'. באותה שעה אז יקראוני ולא אענה. ולמה (שם כט-לב) תחת כי שנאו דעת. ויאכלו מפרי דרכם. כי משובת פתאים תהרגם. היה להם לבוא בתורה והיא מחכמת אותם. וכן הוא אומר (תהלים יט ח) עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. לכך נאמר פתח דברך יאיר וגו'. פי פערתי ואשאפה. פערתי פי לתורתך למה כי למצותיך יאבתי. כשם שפוערים פיהם בני אדם למלקוש. וכן הוא אומר (איוב כט כג) ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש. למה מטר היא התורה. וכן משה אומר (דברים לב ב) יערף כמטר לקחי וגו'. לכך נאמר פי פערתי ואשאפה. כמו התנינים שואפים רוח כך אני הייתי שואף לתורתך: