משלי א:כג מדרש: פסיקתא דרב כהנא

[ב] ר' אחא פתח עד מתי פתאים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם (משלי א:כב). א"ר שמע' בן נזירה בנוהג שבעול' אדם אוכל צחנה שנים שלשה ימים ונפשו קניטה עליו ממנה, אתם כמה שנים אתם עובדים ע"ז, אותה שכתו' בה צא תאמר לו (ישעיה ל:כב), ציאה תאמר לו, ואין נפשכם קמוטה ממנה. א"ר יודן שני בני אדם נתנבאו על הליצנות, ואילו הן, שלמה וישעיה. שלמה א' ולצים לצון חמדו להם (משלי שם), ויש' אמ' ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם (ישעיה כח:כב). ר' פנחס ר' ירמיה בש' ר' שמו' בר רב יצחק, קשה הוא הליצנות שתחילה ייסורין וסופה כלייה. תחילתה יסורים, פן יחזקו מוסריכם (שם). וסופה כלייה, כי כלה ונחרצה שמעתי (שם). תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם (משלי א:כג). אם תשובו לתוכחתי אביעה לכם רוחי, על ידי יחזקאל, היה היה דבר י"י אל יחזקאל בן בוזי הכהן וג' (יחזקאל א:ג). ואם לאו, אודיעה דברי אתכם (משלי שם), על ידי ירמיה. לפיכך צריך הכת' לומר דברי ירמיהו בן חלקיהו (ירמיה א:א).