יְֽהוָ֗ה בְּחָכְמָ֥ה יָֽסַד־אָ֑רֶץ כּוֹנֵ֥ן שָׁ֝מַ֗יִם בִּתְבוּנָֽה׃
מדרש תנחומא
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ (משלי ג, יט). וּכְשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ נִתְיָעֵץ בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה (משלי ח, יד). וְהַתּוֹרָה בַּמֶּה הָיְתָה כְתוּבָה? עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב (שה״ש ה, יא). מַהוּ קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים? עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ. תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת. כֵּיצַד? כָּתוּב בָּהּ, וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי (ויקרא כב, לב), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה חֵי״ת הֵ״א, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ (תהלים קנ, ו), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה הֵ״א חֵי״ת, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
אוצר מדרשים
ה׳ בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה (משלי ג׳:י״ט) מכאן שהקב״ה ברא את עולמו כילוד אשה מתחיל מטבורו ומותח לכאן ולכאן, כך ברא הקב״ה כל העולם כלו. התחיל ממקום בית המקדש (מדרש כונן, ועי' פרקי דר״א פי״א ופי״ב דאדם הראשון נברא במקום ביהמ״ק) והומתח ממנו כל העולם לכאן ולכאן. לפיכך נקראת אבן שתייה שממנה הושתת כל העולם (יומא נ״ד:) ובה ברא הקב״ה בית המקדש של מטה ובית המקדש מלמעלה, זה לעומת זה, שנאמר מכון לשבתך פעלת ה׳ מקדש ה׳ כוננו ידיך (שמות ט״ז), בית המקדש ומכון לשבתך זה כנגד זה. בזמן שבית המקדש קיים היה כהן מקריב ומקטיר בבית המקדש של מטה ומיכאל כהן גדול היה עומד ומקריב בביהמ״ק שלמעלה, וכשחרב ביהמ״ק [של מטה] אמר לו הקב״ה למיכאל: מיכאל! הואיל והחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי אל תקריב לא בדמות שור ולא בדמות כבש ולא בדמות שעיר. אמר לפניו רבש״ע בניך מה תהא עליהם, אמר לו הקב״ה הקרב לפני נשמתן של צדיקים שהם גנוזין תחת כסא הכבוד ותינוקות של בית רבן ובהן אני מכפר עונותיהם של ישראל, שבעוד שהיתה שמחה זו מלמטה היתה שמחה זו מלמעלה, עכשיו שמתאבלה זו מלמטה מתאבלה זו מלמעלה, וכיון שנבנת זו מלמטה נבנת זו מלמעלה, שנאמר כה אמר ה׳ הנני שב את שבות אהלי יעקב ומשכנותיו ארחם וגו׳ (ירמיה ל׳ י״ח) משכן למעלה שנאמר ונבנתה עיר על תילה (שם) זה ביהמ״ק של מטה, וארמון על משפטו ישב (שם) זה בית המקדש של מעלה.
בראשית רבה
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ששה דברים קדמו לבריאת העולם יש מהן שנבראו ויש מהן שעלו במחשבה להבראות. התורה והכסא הכבוד נבראו תורה מנין שנאמר (משלי ח, כב): "ה' קנני ראשית דרכו" כסא הכבוד מנין דכתיב (תהלים צג, ב): "נכון כסאך מאז וגו'". האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח, עלו במחשבה להבראות האבות מנין שנאמר (הושע ט, י): "כענבים במדבר וגו'" ישראל מנין שנאמר (תהלים עד, ב): "זכור עדתך קנית קדם" בית המקדש מנין שנאמר (ירמיה יז, יב): "כסא כבוד מרום מראשון וגו'" שמו של משיח מנין שנאמר (תהלים עב, יז): "יהי שמו לעולם וגו' [לפני שמש ינון שמו]" רבי אהבה ברבי זעירא אמר אף התשובה שנאמר (שם צ, ב) "בטרם הרים יולדו" ואותה השעה (שם, ג) "תשב אנוש עד דכא וגו'" אבל איני יודע איזה מהם קודם אם התורה קדמה לכסא הכבוד ואם כסא הכבוד קודם לתורה א"ר אבא בר כהנא התורה קדמה לכסא הכבוד שנאמר "ה' קנני ראשית דרכו [קדם מפעלו מאז]" קודם לאותו שכתוב בו "נכון כסאך "מאז"". ר' הונא ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר ר' יצחק אמרו מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר משל למלך שהיה נשוי למטרונה אחת ולא היה לו ממנה בן פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק אמר טלו מילנין וקלמין זו לבני והיו הכל אומרין בן אין לו והוא אומר טלו מילנין וקלמין זו לבני והיו הכל אומרין בן אין לו והוא אומר טלו אלולי שצפה המלך שהוא עתיד להעמיד ממנה בן לא היה אומר טלו מילנין וקלמין לבני כך אילולי שצפה הקב"ה שאחר כ"ו דורות ישראל עתידין לקבל את התורה לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל א"ר בנאי העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר (משלי ג, יט): "ה' בחכמה יסד ארץ וגו'" רבי ברכיה אמר בזכות משה שנאמר (דברים לג,כא): "וירא ראשית לו". ר' הונא בשם ר' מתנה אמר בזכות ג' דברים נברא העולם בזכות חלה ובזכות מעשרות ובזכות בכורים ומה טעם "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ואין ראשית אלא חלה שנאמר (במדבר טו, כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם" ואין ראשית אלא מעשרות היך דאת אמר (דברים יח, ד): "ראשית דגנך" ואין ראשית אלא בכורים שנאמר (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך וגו'":