משלי ג:כו מדרש: בראשית רבה, במדבר רבה, ספרי זוטא ומדרש לקח טוב

רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה אכין ורקין מיעוטין אתין וגמין רבויין הדין "אֶת" דכתיב הכא מה הוא א"ל אלו נאמר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" שמים וארץ היינו אומרים השמים והארץ אלהות הן א"ל (דברים לב, מז): "כי לא דבר רק הוא מכם" ואם רק הוא מכם למה שאין אתם יודעים לדרוש בשעה שאי אתם יגיעין בו (שם) אימתי היא חייכם בשעה שאתם יגיעין בו. אלא "אֶת הַשָּׁמַיִם" לרבות חמה ולבנה ומזלות "וְאֶת הָאָרֶץ" לרבות אילנות ודשאין וגן עדן. רבי תנחומא משום רב הונא אמר (שמות לח, כב): "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה" את אשר צוה אותו משה לא נאמר אלא "את כל אשר צוה ה' את משה" אפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני רבי חונייא בשם רבי אמר (מלאכי ב, ו): "תורת אמת היתה בפיהו" אלו דברים ששמע מפי רבו ורבנן אמרי (משלי ג, כו): "כי ה' יהיה בכסלך" אפילו דברים שאתה כסיל בהן "וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד" רבי דוסאי אמר מן ההוריה רבי אבהו אמר מן העבירה ר' לוי אמר מן המזיקין. א"ר אבדימוס אם נתת מכיסך צדקה הקב"ה הוא משמרך מן הפיסין ומן הזמיונות מן הגולגלאות ומן הארנונית:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ (במדבר ו, כד), עִם הַבְּרָכָה שְׁמִירָה. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ עֶבֶד בְּסוּרְיָא וְהוּא יוֹשֵׁב בְּרוֹמִי, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִילוֹ, עָלָה וּבָא אֶצְלוֹ, נָתַן לוֹ מֵאָה לִיטְרִין שֶׁל זָהָב, טְעָנוֹ יָצָא לַדֶּרֶךְ נָפְלוּ עָלָיו לִיסְטִים וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ, שֶׁמָּא יָכוֹל הוּא לְשָׁמְרוֹ מִן הַלִּיסְטִים. לְפִיכָךְ יְבָרֶכְךָ ה' בְּעשֶׁר, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַלִּיסְטִים. דָּבָר אַחֵר, יְבָרֶכְךָ ה' בְּמָמוֹן. וְיִשְׁמְרֶךָ שֶׁלֹא תְהֵא עָשׂוּי בַּמְּדִינָה פָּנֵיאַס וְשֶׁלֹא תָבוֹא זֵימִיָּא לַמְּדִינָה וְיֹאמְרוּ לְךָ תֵּן זָהָב, אֶלָּא יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יְבָרֶכְךָ בְּבָנִים, וְיִשְׁמְרֶךָ בְּבָנוֹת, שֶׁצְּרִיכוֹת שְׁמִירָה. יְבָרֶכְךָ בְּעשֶׁר וְיִשְׁמְרֶךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ מִצְווֹת. יְבָרֶכְךָ ה' בַּבְּרָכָה הַמְּפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה (דברים ז, יד): בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים וגו', (דברים כח, ג ו): בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וגו' בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וגו' בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וגו', (דברים כח, ב): וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וגו'. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יְבָרֶכְךָ בִּנְכָסֶיךָ וְיִשְׁמְרֶךָ בְּגוּפֶךָ. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר וַהֲלוֹא אִם מְבֹרָכִים הֵם שְׁמוּרִים, וְאִם שְׁמוּרִים הֵם מְבֹרָכִים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְיִשְׁמְרֶךָ מִיֵּצֶר הָרָע, שֶׁלֹא יוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ג, כו): כִּי ה' יִהְיֶה בְּכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד. דָּבָר אַחֵר וְיִשְׁמְרֶךָ, שֶׁלֹא יִשְׁלְטוּ אֲחֵרִים עָלֶיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קכא, ו): יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וגו', (תהלים קכא, ד ה): הִנֵּה לֹא יָנוּם וגו' ה' שֹׁמְרֶךָ וגו', (תהלים קכא, ז ח): ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע וגו' ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַמַּזִּיקִים הַמַּקִּיפִים אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא, ז יא): יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וגו' כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְיִשְׁמְרֶךָ יִשְׁמָר לְךָ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ז, יב): וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, וְיִשְׁמְרֶךָ, יִשְׁמָר לְךָ אֶת הַקֵּץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כא, יא): מַשָֹּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵֹּׂעִיר וגו'. דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ יִשְׁמָר נַפְשְׁךָ בִּשְׁעַת מִיתָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א כה, כט): וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר וגו', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת הַצַּדִּיק וְאֶת הָרָשָׁע, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמואל א כה, כט): וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה וגו'. דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ, יִשְׁמָר רַגְלֶיךָ מִן גֵּיהִנֹּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב, ט): רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ, הֲרֵי הֵם מְבֹרָכִים וּשְׁמוּרִים, וּמִנַּיִן שֶׁאַף שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, כה): יָאֵר ה' פָּנָיו וגו', יָאֵר ה' וגו', יִתֶּן לְךָ מִן מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי וגו', וְאוֹמֵר (תהלים לו, י): בְּאֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר, (תהלים קיח, כז): אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ.

יברכך ה', זו ברכה האמורה בתורה ברוך תהיה מכל העמים (דברים ז יד) ברוך פרי בטנך וגו' (דברים כח ד) ברוך אתה בבאיך וברוך אתה בצאתיך (דברים כ״ח ו) ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה הרי הן מבורכין מניין אף שמורין ת״ל וישמרך. ר' יצחק אומר אתה אם מבורכין הן שמורין הן ואם שמורין הן מבורכין הן ומה ת״ל וישמרך אלא וישמרך מיצר רע שלא יוציאך מן העולם. ד״א וישמרך ישמרך מן המזיקין המקיפין אותך שנא' יפול מצדך אלף וגו' (תחלים צא ז) הרי הן מבורכין ושמורין ומניין אף שכינה תהא ביניהן ת״ל יאר ה' פניו אליך אף שכינה תהא ביניהן. ד״א יאר ה' פניו יגן עליך ממאור השכינה הרי הן מבורכין ושמורין ושכינה ביניהן ומניין אף חנונים בדעת ובבינה ת״ל ויחנך אף חנונים בדעת ובבינה. דבר אחר ויחנך יתן בהם דעת שתהו חוננים זה את זה ומרחמים זה את זה כענין שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך (דברים יג יח). ד״א יברכך בנכסים וישמרך בנסכים ר' נתן אומר יברכך בנסכים וישמרך בגוף. ר' יצחק אומר יברכך בגוף וישמרך מיצר רע וכה״א כי ה' יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד (משלי ג כו). ד״א וישמרך שלא ישליט עליך אחרים וכה״א יומם השמש לא יככה וגו' ה' ישמרך מכל רע וגו' (תהלים קכא ו - ז). ד״א וישמרך ישמור לך ברית אבותיך שנ' ושמר ה' אלהיך לך את הברית וגו' (דברים ז יב). ד״א וישמרך ישמור לך את הקץ שנא' משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה וגו' אמר שומר אתא בוקר (ישעיה כא יא - יב). ד״א וישמרך ישמור את נפשך בשעת המיתה שנ' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים (שמואל א' כה כט) שומע אני בין צדיקים בין רשעים שנא' ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע (שמואל א' כ״ה כ״ט). ד״א וישמרך ישמרך בעולם הזה וכה״א רגלי חסידיו ישמור (שמואל א' ב ט). ד״א וישמרך ישמרך לעתיד לבא שנ' וקוי ה' יחליפו כח וגו' (ישעיה מ לא):