משלי ה:כב מדרש: ספרי דאגדתא, מדרש תהילים וספרי דברים

כיון שהתחיל לישן לעיתותי בקר, המן דופק על פתחו, אמר המלך מי הוא זה לא יבא בשלום לפני, כשישן המלך היה רואה בחלומו המן עומד והסייף בידו, והיה מבקש להרוג את המלך, והיה המן נכנס שלא ברשות, נבעת המלך משנתו, אמר המלך מי בחצר, והלא כל היום הזה מי אמר מי בחצר, אלא שראה בחלומו שהיה המן מבקש להרגו, אמרו לו הנה המן עומד בחצר, אמר אינו חלום אלא אמת הוא, ויאמר המלך יבא, כיון שבא א"ל המלך מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, ויאמר המן בלבו, למודים הם הרשעים לומר בלבן, וכן הוא אומר ויאמר עשו בלבו (בראשית כז מא), וכתיב האומרה (בלבה) [בלבבה] אני ואפסי עוד (ישעיה מז ח), וכתיב ויאמר המן בלבו, התחיל מתגאה למי יחפוץ המלך, מי גדול ממני, מי מכובד ממני, כל מה שאני שואל לעצמי אני שואל, א"ל אדוני המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך, ביום שמלך, וסוס אשר רכב עליו המלך ביום שמלך, וכתר מלכות שניתן בראשו ביום שמלך, כיון ששאל הכתר נשתנו פניו של מלך, אמר זו היא שראיתי בחלומי, שהוא היה מבקש להרגני, כיון שראה המן כן, לא הזכיר את הכתר, חזר ואמר ונתון הלבוש והסוס וגו', א"ל המלך לך ועשה כן למרדכי היהודי, אותה שעה נבהל המן, וגרם לו מיתה, עליו אמר שלמה עוונתיו (ילכדו) [ילכדנו] את הרשע ובחבלי (חטאתיו יתמוך) [חטאתו יתמך] (משלי ה כב), היה סבר שהיה שואל לעצמו ולנפשו, ולא שאל אלא למרדכי, על המן אמר דוד חטאת פימו דבר שפתימו וגו' (תהלים נט יג), ועל מרדכי כתיב ימלא ה' כל משאלותיך (שם כ ו), א"ל אדוני המלך הרבה מרדכי יש בגוים, א"ל היושב בשער המלך, א"ל הרבה מרדכי ישנו בעולם, א"ל מרדכי היהודי, א"ל בבקשה ממך אל תעשה אותי שחוק בכל המדינות, האיש הזה שאתה רוצה לכבדו שונאי הוא שירדתי עמו בפרוזביטים, ואינו ראוי לכבדו בכבוד הזה, והצליב התקנתי, ובאתי ונכנסתי לשאול אותו ממך, ושלחתי כתב לכל האחשדרפנים והפחות. ואת מבקש לגדל את מרדכי עלי, א"ל המלך עד מתי אתה מרבה שיחה לפני, אותה שעה הלך המן לבית גנזי המלך, ונטל הלבוש וגדולי המלכות עמו, ומשך את הסוס עמו, ובא מבשר את מרדכי, א"ל מה אתה יושב, הרי נכנס המן לשאול אותך מן המלך לתלות אותך, אותה שעה הלך מרדכי וחילק את החכמים לצד אחד, והתלמידים לצד אחד, יונקים חלוצי שדים, תלמידים קרועי בגדים, נשים שערן סתור, בניהם כבני צאן שמנעו מהן חלב, והיו בוכין ומספידין על מרדכי ועל נפשותיהן, והן היו אומרים עד מתי אלהים יחרף צר (תהלים עד י), הוא ששמואל אמר לשאול שראה בנבואה מספד הזה, ויאמר שמואל ומה קול הצאן הזה באזני (ש"א טו יד), ושמע הקב"ה את תפילתן ואת תפלת מרדכי, ועליהם אמר דוד כי רגע באפו חיים ברצונו וגו' (תהלים ל ו),

שיר המעלות הבוטחים בה' כהר ציון וגו'. אמר רב מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהם של צדיקים ליחרב שנאמר (ישעיה ה ט) באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו. אמר רבי יוחנן ועתיד הקב"ה להחזירם לישובן שנאמר שיר המעלות הבוטחים בה' כהר ציון לא ימוט לעולם ישב. מה הר ציון עתיד הקב"ה להחזירו אף בתיהם של צדיקים עתיד הקב"ה להחזירם. כי לא ינוח שבט הרשע. דרש ריש לקיש אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. אמר רבי יוחנן ממה שנאמר ברבקה (בראשית כד טז) בתולה. איני יודע שאיש לא ידעה. אלא שאפילו אדם לא תבע בה על שם כי לא ינוח שבט הרשע וגו'. רבי אבא בר כהנא אמר אין לו נייחא בצד חבורה של צדיקים אלא בצד חבורה של רשעים. למה לא ינוח שבט הרשע זה אשתו של פוטיפר. על גורל הצדיקים זה יוסף. הטיבה ה' לטובים. יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים. יבוא טוב זה משה. שנאמר (שמות ב ב) ותרא אותו כי טוב הוא. מטוב זה הקב"ה. שנאמר (תהלים קמה ט) טוב ה' לכל. ויקבל טוב זה התורה. שנאמר (משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם. לטובים אלו ישראל. שנאמר הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם. הטיבה ה' לטובים. יכול לכל תלמוד לומר ולישרים בלבותם. והמטים עקלקלותם יוליכם ה'. אמר רבי יהושע בן לוי כל המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים נופל בגיהנם שנאמר והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון שלום על ישראל. אפילו בשעה ששלום על ישראל יוליכם ה' את פועלי האון. תני רבי ישמעאל אומר אם ראית תלמיד חכם עובר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה. שמא סלקא דעתך אלא ודאי עשה תשובה. אימר דברים שבגופו אבל בדברים שבממונו עד דמהדר ליה למלוה:

דבר אחר ירכיבהו על במתי ארץ, זו תורה שנאמר (משלי ח כב) ה' קנני ראשית דרכו. ויאכל תנובות שדי, זה מקרא. ויניקהו דבש מסלע, זו משנה. ושמן מחלמיש צור, זה תלמוד. חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים, אלו קלים וחמורים וגזירות שוות ודינים ותשובות. עם חלב כליות חטה, אלו הלכות שהן גופה של תורה. ודם ענב תשתה חמר, אלו הגדות שהם מושכות לבו של אדם כיין.