תָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַאֲכָלָֽהּ׃
עין יעקב
מַאי מַשְׁמַע, דְּהַאי "לֹא תָגוּרוּ", לִישְׁנָא דִּכְנוּשֵׁי הוּא? אָמַר רַב נַחְמָן: אָמַר קְרָא: (דברים כ״ח:ל״ט) "וְיַיִן לֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר". רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר, מֵהָכָא: (משלי ו׳:ח׳) "תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ, אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ". רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר, מֵהָכָא: (שם י) "אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל".
ספרי דברים
(לב א) האזינו השמים ואדברה, רבי מאיר אומר כשהיו ישראל זכיים הם היו מעידים בעצמם שנאמר (יהושע כד כב) ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם קלקלו בעצמם כמו שנאמר (הושע יב א) סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל העיד בהם שבט יהודה ובנימן שנאמר (ישעיה ה ג-ד) ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי מה לעשות עוד לכרמי קלקלו שבט יהודה ובנימן שנאמר (מלאכי ב יא) בגדה יהודה העיד בהם את הנביאים שנאמר (מ"ב יז יג) ויעד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביאיו קלקלו בנביאים שנאמר (דה"ב לו טז) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים העיד בהם את השמים שנאמר (דברים ד כו) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ קלקלו בשמים שנאמר (ירמיה ז יז) האינך רואה מה הם עושים ואומר (שם ז יח) הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים העיד בהם את הארץ שנאמר (שם ו יט) שמעי הארץ הנה אני מביא רעה קלקלו בארץ שנאמר (הושע יב יב) גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי העיד בהם את הדרכים שנאמר (ירמיה ו טז) כה אמר ה' עמדו על דרכים וראו קלקלו בדרכים שנאמר (יחזקאל טז כה) אל כל ראש דרך בנית רמתך העיד בהם את הגוים שנאמר (ירמיה ו יח) לכן שמעי הגוים ודעי עדה את אשר בם קלקלו בגוים שנאמר (תהלים קו לה) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם העיד בהם את ההרים שנאמר (מיכה ו ב) שמעו הרים את ריב ה' קלקלו בהרים שנאמר (הושע ד יג) על ראשי ההרים יזבחו העיד בהם את הבהמה שנאמר (ישעיה א ג) ידע שור קונהו קלקלו בבהמה שנאמר (תהלים קו כ) וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב העיד בהם את העופות שנאמר (ירמיה ח ז) גם חסידה בשמים ידעה מועדיה קלקלו בבהמה ובחיה ובעופות שנאמר (יחזקאל ח י) ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ העיד בהם את הדגים שנאמר (איוב יב ח) או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים קלקלו בדגים שנאמר (חבקוק א יד) ותעשה אדם כדגי הים העיד בהם את הנמלה שנאמר (משלי ו ו) לך אל נמלה עצל (שם ו ח) תכין בקיץ לחמה. רבי שמעון בן אלעזר אומר עלוב היה אדם זה שצריך ללמוד מן הנמלה אילו למד ועשה עלוב היה אלא שצריך ללמוד מדרכיה ולא למד.