מְעַ֣ט שֵׁ֭נוֹת מְעַ֣ט תְּנוּמ֑וֹת מְעַ֓ט ׀ חִבֻּ֖ק יָדַ֣יִם לִשְׁכָּֽב׃
אגדת בראשית
[ג] ד"א ויצא יעקב. זש"ה רגלי חסידיו ישמור (ש"א ב ט) זה אברהם שרדף אחר המלכים, מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו וגו' (ישעי' מא ב). ורשעים בחשך ידמו (ש"א שם), אלו ששה עשר מלכים שהרג [בחשך], שנאמר ויחלק עליהם לילה וגו' (בראשית יד טו). ד"א רגלי חסידיו ישמור. זה יעקב כשיצא לילך לחרן, שכן הב"ה אומר לו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך (שם כח טו) ורשעים בחושך ידמו זה עשו, דכתיב כל חשך טמון לצפוניו וגו' (איוב כ כו) והיה בית יעקב אש ובית עשו לקש (עובדי' א יח) ורשעים בחשך ידמו. שיצא לרדוף אחר יעקב בעשר שעות, והכניס הב"ה את השמש, ועשה את היום עשר שעות, שנאמר ויפגע וגו' (בראשית כח יא) והיה עשו עומד בחשך ודומם, ואינו יודע להיכן לילך, למה כי לא בכח יגבר איש (ש"א ב ט), אמר לו הקב"ה, שמא גבור את, אף לעתיד לבוא כך הוא עושה לישראל, שנאמר ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום, דרך רשעים כאפילה לא ידעו במה יכשלו (משלי ד יח ויט). ואם אתה תמיה על הדבר, הרי בעולם הזה היה כבר. שנאמר לא ראו איש את אחיו (שמות י כג). ד"א רגלי חסידיו ישמר. כיון שיצא יעקב מבית אביו לא הוציא בידו אלא מקלו. שנא' כי במקלי וגו' (בראשית לב יא), אמר הב"ה ליצחק כך עשה לך אברהם אביך, לא נתן לך כל מה שהיה לו, שנאמר ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק (שם כה ה), וכן ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו (שם כד ב). מהו המושל, אמר רב שמואל בר רב יצחק שהשליטו על כל מה שיש לו, ואמר לו אפילו אתה מאבד מה שיש לי, וקח אשה לבני משם, מיד ויקח העבד עשרה וגו' וכל טוב אדניו בידו (שם שם י), זה דייתקי שהלכה בידו, (ויתן אברהם את כל אשר לו וגו') (שם כה ה), ולא עוד אלא התחיל העבד מחלק. לזו קטלאות. ולזו טבעות, ושלמה צווח יש מפזר ונוסף עוד (משלי יא כד), שברכו הקב"ה, שנא' ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו (בראשית כה יא). ראה כמה עשה אברהם ליצחק, ויצחק לא עשה כן ליעקב, אלא הוציאו ריקן, אמר לו הקב"ה חשכת מן המסכן הזה למחסור לך, שנאמר וחשך מיושר אך למחסור (משלי שם). ומה היה לו נסתלקה הימנו שכינה. ואין את מוצא שנדבר עמו אלא בשעה שמת. בא וראה מה עשה עשו ליעקב, ראה אותו ריקם, ולא נתרחם עליו, אלא אמר הריני קודמו לדרך, ואינו יכול לעבור בדרך, ושם אני הורגו, שנאמר כה אמר ה' על שלשה וגו' על רדפו בחרב אחיו וגו' (עמוס א יא), ידע יעקב ותלה עיניו להקב"ה, ועשה לו הקב"ה נסים, ונתן מקלו במים, ונקרע הירדן ועבר, שנאמר כי במקלי עברתי את הירדן הזה (בראשית לב יא). המתין עשו בדרך, ולא עבר משם יעקב, והרגיש שעבר הירדן, מה עשה רדף אחריו, שוב קדמו למערה מקום במרחץ. אמר יעקב לא פת ולא דבר יש בידי. נכנס אני ומחמם את גופי במרחץ הזה. בא עשו והקיף את המרחץ הזה. בשביל שלא יצא יעקב משם, אלא אמר שהוא מת, אמר לו הקב"ה רשע כנגדי את מזדווג. אני אמרתי לו הנה אנכי עמך וגו' (בראשית כח טו). אמר לו יעקב באותה שעה כך עשית לי על שמך אני בטוח. ויצא יעקב וגו'. ויפגע במקום ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר ואתה אל תתפלל וגו' ואל תפגע בי (ירמי' ז טז. אמר דוד הנה לא ינום וגו' ה' ישמור צאתך ובואך וגו' (תהלים קכא ד וח).