משלי ו:כז מדרש: מדרש תנאים, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), שמות רבה ומכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי באמונה ומנ' שהיא כאשת איש לאומות שנ' (משלי ו כז) היחתה איש אש בחקו:

דרש רבי דוסתאי דמן בירי למה דוד דומה לסוחר כותי אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע (תהלים יט יג) שגיאות מי יבין א״ל שבקי לך מנסתרות נקני שביקי לך גם מזדים חשוך עבדך שביקי לך אל ימשלו בי אז איתם דלא לשתעו בי רבנן שבקי לך ונקיתי מפשע רב שלא יכתוב סורחני אמר לו אי אפשר ומה יו"ד שנטלתי משרי עמד וצוה כמה שנים עד שבא יהושע והוספתי לו שנאמר (במדבר יג טז) ויקרא משה להושע בן נון יהושע כל הפרשה כלה על אחת כמה וכמה. ונקיתי מפשע רב אמר לפניו רבש״ע מחול לי על אותו עון כולו אמר כבר עתיד שלמה בנך לומר בחכמתו (משלי ו כז) היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה אם יהלך איש על גחלים ורגליו לא תכוינה כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה א״ל כל הכי נטרד ההוא גברא א״ל קביל עליך יסורין קביל עליה אמר רב יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד ונסתלקה הימנו שכינה ופירשו ממנו סנהדרין נצטרע דכתיב (תהלים נא ט) תחטאני באזוב ואטהר וגו׳ נסתלקה הימט שכינה דכתיב (שם נא יד) השיבה לי ששון ישעך וגומר ופרשו ממנו סנהדרין דכתיב (שם קיט עט) ישובו לי יראיך וגו׳ ו' חדשים מנ״ל דכתיב (מ״א ב יא) והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה (ע״ב) בחברון מלך שבע שנים ובירושלים מלך שלשים ושלש שנים וכתיב (ש״ב ה ה) בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלים מלך ל״ג שנה והנך ו׳ חדשים נצטרע דוד ונסתלקה הימנו שכינה (תהלים פו יז) עשה עמי אות לטובה וגו׳ אמר לפניו רבש״ע מחול לי על אותו עון מחול לך עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו א״ל בחייך איני מודיע אבל אני מודיע בחיי שלמה בנך בשעה שבנה שלמה את ביה״מ בקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים דבקו שערים זה בזה אמר כ״ד רננות ולא נענה אמר (שם כד ז) שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד וגו׳ ולא נענה כיון שאמר (דהי״ב ו מב) ה׳ אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך מיד נענה באותה שעת נהפכו פני שונאי דוד לשולי קדרה וידעו כל ישראל שמחל לו הקב״ה על אותו עון:

משכו וקחו לכם צאן - הדא הוא דכתיב (ישעיה ל, טו): בשובה ונחת תושעון. תנינן, בכל מתרפאין חוץ, מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים. כיצד? שאם יאמרו לו לאדם: בא והרוג את הנפש, ואתה מתרפא אל ישמע להן, שכן כתיב (בראשית ט, ו): שופך דם האדם באדם דמו ישפך, הואיל, וכל מי שהוא שופך דם האדם, באדם, דמו ישפך, היאך יכול החולה להתרפאות בשפיכות דמים?! גלוי עריות כיצד? אם יאמרו לו לאדם: עסוק בגלוי עריות ואתה מתרפא, לא ישמע להן, שאסור לו לאדם לעסוק בגלוי עריות. אתה מוצא שתי פרשיות סמוכות, פרשת נזיר ופרשת סוטה, הנזיר נודר שלא לשתות יין, אמר לו הקדוש ברוך הוא: נדרת שלא לשתות יין, כדי להרחיק עצמך מן העבירה, אל תאמר: הריני אוכל ענבים ואין לי עון. אמר לו הקדוש ברוך הוא: הואיל ונדרת מן היין, הריני מלמדך, שלא תחטא לפני. אמר למשה: למד לישראל הלכות נזירות, שנאמר ( במדבר ו, ב-ד): איש כי יפליא לנדור וגו' מיין ושכר יזיר מכל אשר יעשה מגפן היין, וכיון שיעשה כך, הרי הוא כמלאך, (שם שם, ח): כל ימי נזרו קדש הוא לה', כמה דאת אמר (דניאל ד, י): ואלו עיר וקדיש. וכן האשה נקראת גפן, שנאמר (תהלים קכח, ג): אשתך כגפן פוריה. אמר הקדוש ברוך הוא: אל תאמר: הואיל ואסור לי להשתמש באשה, הריני תופשה ואין לי עון, או שאני מגפפה ואין לי עון, אני נושקה ואין לי עון. אמר הקדוש ברוך הוא: כשם שאם נדר נזיר, שלא לשתות יין, אסור לאכול ענבים לחים ויבשים, ומשרת ענבים, וכל היוצא מגפן היין, אף אשה שאינה שלך, אסור ליגע בה כל עיקר, שכן שלמה אומר (משלי ו, כז-כט): היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה. לכך סמך הקדוש ברוך הוא פרשת נזיר לפרשת סוטה, שהן דומות זו לזו, וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו, מביא מיתה על עצמו, שנאמר (שם ז, כו): כי רבים חללים הפילה. וכתיב (שם ה, ה): רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו, הואיל ויש בה כל המדות הללו, היאך יכולה היא ליתן חיים לחולה?! לכך אין מתרפאין בה. עבודת כוכבים כיצד? שאם היה אדם מישראל חולה ויאמרו לו: לך אצל עבודת כוכבים פלונית ואתה מתרפא, אסור לילך, שכן הוא אומר (שמות כב, יט): זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו, והואיל שכל מי שעובד עבודת כוכבים יחרם, מוטב לו למות בחולי, ואל יעשה חרם בעולם הזה, ולא זה בלבד אסור, אלא כל דבר שהוא של עבודת כוכבים אסור להתרפאות בו. שאם יאמרו לו לאדם: טול ממה שמקטירין לעבודת כוכבים, או טול מן האשרה ועשה מהן קמיע והתרפא, אל תטול, שכן כתיב (דברים יג, יח): ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, זו עבודת כוכבים. ואומר ( שם ז, כו): ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו. למה? שאין בהם ממש, ואין מועילין כלום, שנאמר (ירמיה י, ה): אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטב אין אותם. וכן אתה מוצא, שירמיהו אומר לדורו: הריני נכנס עם עבודת כוכבים לדין, ואומר מעשיה ומעשה אלהים, ויודע מה בין הקדוש ברוך הוא לעבודת כוכבים, אתה מוצא ארבע פעמים בדף אחד, הראה ירמיה גנותה של עבודת כוכבים ושבחו של אלהים, שנאמר (שם שם, ב-ג): כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו כי חקות העמים הבל הוא. (שם שם, ד-ה): בכסף ובזהב ייפהו כתמר מקשה המה, שמעתם גנותה של עבודת כוכבים, בואו ושמעו שבחו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שם שם, ו): מאין כמוך ה'. (שם שם, ז): מי לא ייראך מלך הגוים, שמעתם שבחו של הקדוש ברוך הוא, בואו ושמעו גנותה של עבודת כוכבים, שנאמר (שם שם, ח-ט): ובאחת יבערו ויכסלו וגו'. כסף מרקע מתרשיש יובא וגו' שמעתם גנותה של עבודת כוכבים, בואו ואגיד לכם שבחו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שם שם, י): וה' אלהים אמת, שמעתם שבחו של מקום, בואו ושמעו גנותה של עבודת כוכבים, שנאמר (שם שם, יא): כדנה תימרון להום, אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה, שמעתם גנותה של עובדי כוכבים, בואו ושמעו שבחו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שם שם, יב-יג): עושה ארץ בכחו וגו' לקול תתו המון מים בשמים, שמעתם שבחו של מקום, בואו ושמעו גנותה של עבודת כוכבים, שנאמר (שם שם, יד-טו): נבער כל אדם מדעת וגו', אך הבל המה מעשה תעתועים שמעתם גנותה של עבודת כוכבים, בואו ושמעו שבחו של מקום, שנאמר (שם שם, טז): לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא. אמר הקדוש ברוך הוא: הואיל והיא כאבן דומם ואין בה ממש, ואחרים שומרים אותה, שלא יגנבו אותה, היאך יכולה היא ליתן חיים לחולה?! לכך אסור להתרפאות מכל אשר לה. וכן אתה מוצא לישראל, כשהיו במצרים, היו עובדין עבודת כוכבים ולא היו עוזבין אותה, שנאמר (יחזקאל כ, ח): איש את שקוצי עיניהם לא השליכו. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: כל זמן שישראל עובדין לאלהי מצרים, לא יגאלו לך, ואמור להן שיניחו מעשיהן הרעים, ולכפור בעבודת כוכבים, הדא הוא דכתיב (שמות יב, כא): משכו וקחו לכם, כלומר משכו ידיכם מעבודת כוכבים, וקחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים, ועשו הפסח, שבכך הקדוש ברוך הוא פוסח עליכם. הוי (ישעיה ל, טו): בשובה ונחת תושעון: