משלי ו:לד מדרש: במדבר רבה

וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו' (במדבר ה, יד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ו, טז): שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵלּוּ שִׁבְעָה דְבָרִים בַּסּוֹטָה הֵם אֲמוּרִים, (משלי ו, יז): עֵינַיִם רָמוֹת, שֶׁהַסּוֹטָה תּוֹלָה עֵינֶיהָ לְאִישׁ אַחֵר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ג, טז): יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וגו', (משלי ו, יז): לְשׁוֹן שָׁקֶר, שֶׁהִיא נוֹאֶפֶת וְאוֹמֶרֶת מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת וּמְשַׁקֶּרֶת לוֹ. (משלי ו, יז): וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנַס עַל מְנָת שֶׁאִם נִתְפַּס יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. (משלי ו, יח): לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, שֶׁהַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת אֵין מַחְשְׁבוֹתָם בְּכָל שָׁעָה אֶלָּא עָוֹן, אֵימָתַי הֵם חוֹטְאִים, וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּאֵיזֶה שָׁעָה. (משלי ו, יח): רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה, בְּוַדַּאי שֶׁמְמַהֲרִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֵטְא. (משלי ו, יט): יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר, שֶׁאִם יִתָּפְסוּ הֵם מְכַזְבִים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים מְשִׂיחִים הָיִינוּ זֶה לָזֶה לִדְבָרִים אֲחֵרִים. (משלי ו, יט): וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל אַחִים זֶה עִם זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכב, ח): לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ. וְהַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ הַבַּעַל שׁוֹמֵעַ וְשׂוֹנְאוֹ, וְאַף הַנּוֹאֵף אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ, הֱוֵי: וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, אֵין קִנְאָה אֶלָּא לְשׁוֹן כַּעַס, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לב, כא): הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם, וְאוֹמֵר (משלי ו, לד): כִּי קִנְאָה חֲמַת גָּבֶר וגו'.