לֹא־יִ֭שָּׂא פְּנֵ֣י כָל־כֹּ֑פֶר וְלֹֽא־יֹ֝אבֶ֗ה כִּ֣י תַרְבֶּה־שֹֽׁחַד׃ (פ)
מדרש תהילים
דבר אחר מלפניך משפטי יצא. אמר רבי לוי אמר לו הקב"ה על חנם עשיתי סנהדרין לך ודון לפניהם. אמר לו דוד רבונו של עולם כתבת בתורה (שמות כג ח) ושוחד לא תקח. והן מתייראים ליקח שוחד ולדון אותי. אבל אתה שאתה נוטל שוחד מן הרשעים בעולם הזה תשובה ומעשים טובים ותפלה. מלפניך משפטי יצא. אמר הקב"ה לישראל בני עד ששערי תפלה פתוחים עשו תפלה ותשובה שאני נוטל שוחד בעולם הזה. אבל משאני יושב בדין לעולם הבא איני נוטל שוחד. שנאמר (משלי ו לה) לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד. לפיכך אמר (תהלים טז יא) תודיעני אורח חיים. אלו עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. מהו נעימות בימינך נצח זה הלולב כמי שנוטל (ונוטל) ונוצח ובא. בנוהג שבעולם שני הנדיוסין רצין בהפרכוס מי שנוטל ובא הוא נוצח. כך בראש השנה עוברין לפניו כבני מרון ואין אדם יודע מי נוצח אם ישראל אם אומות העכו"ם. עבר ראש השנה כל ישראל באין ומתענין ביום הכפורים לובשים לבנים ומתעטפים לבנים. עבר יום הכפורים ואין אדם יודע למי נמחל. כיון שהגיע יום הראשון של חג וכל ישראל יוצאין קטנים וגדולים וטוענין לולביהן בידם מיד הכל יודעין שנצחו ישראל בדין ונמחלו עוונותם והם יודעין שנצחו. שנאמר (שמואל-א טו כט) וגם נצח ישראל לא ישקר. והוא שדוד אומר לישראל קיימתם מצות לולב שנקרא נעים. שנאמר נעימות בימינך נצח. הרי את מבושר שנצחת לאומות העכו"ם (שנקרא נצח) שנאמר וגם נצח ישראל. דבר אחר תודיעני אורח חיים זו תורה. שנאמר (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה. ומהו שנאמר שובע שמחות. שבעתנו בה שמחות הרבה. מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים:
פרקי דרבי אליעזר
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהוּא רוֹצֶה לִפְרֹשׂ בַּיָּם. אִם אֵינוֹ לוֹקֵחַ בְּיָדוֹ לֶחֶם מֵאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת וּמַיִם מְתוּקִים, בַּיָּם אֵינוֹ מוֹצֵא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אָדָם שֶׁהוּא רוֹצֶה לֵילֵךְ לִקְצֵה הַמִּדְבָּר, אִם אֵינוֹ לוֹקֵחַ מִן הַיִּשּׁוּב לֶחֶם וּמַיִם, אֵינוֹ מוֹצֵא בַּמִּדְבָּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. כָּךְ אִם הָאָדָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּחַיָּיו, לְאַחַר מִיתָתוֹ אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה, אֶלָּא נְתִינַת הָאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו.