משלי ח:כד מדרש: בראשית רבה ומדרש תהילים

פילסופי אחד שאל את רבן גמליאל אמר ליה צייר גדול הוא אלהיכם אלא שמצא סממנים טובים שסייעו אותו תוהו ובוהו וחושך ורוח ומים ותהומות אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא כולהון כתיב בהן בריאה תוהו ובוהו - שנאמר (ישעיה מה, ז): "עושה שלום ובורא רע" חושך - "יוֹצֵר אוֹר [וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ]" מים - (תהלים קמח, ה): "הללוהו שמי השמים והמים" למה ש"צוה ונבראו" רוח (עמוס ד, יג): "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח" תהומות (משלי ח, כד): "באין תהומות חוללתי":

הללו את ה' מן הארץ וגו'. אמר ישעיהו (ישעיה מג ז) כל הנקרא בשמי וגו'. לא ברא הקב"ה את האדם אלא לכבודו. וכן הוא אומר (משלי טז ד) כל פעל ה' למענהו וגו'. בראן להיות מקלסין וקלסוהו. שנאמר (תהלים יט ב) השמים מספרים וגו'. וכשם שהשמים וכל אשר בהם מקלסין אותו כך הארץ וכל אשר בה מקלסין אותו. שנאמר הללו את ה' מן הארץ. הכל מקלסין את המלך. ומי המקלס אותו בתחלה בני פלטרין ואחר כך בני המדינה. לכך נאמר הללו את ה' מן השמים וגו'. לאחר שקלסוהו בשמים. ומי מקלס תחלה מי שהוא גדול מחברו. ומי הם הגדולים אלו התנינים. שנאמר (בראשית א כא) ויברא אלקים את התנינים הגדולים. לפיכך הם מקלסין תחלה. שנאמר תנינים וכל תהומות. וכמה תהומות הן לא נתפרשו. וכן הוא אומר (משלי ח כד) באין תהומות חוללתי. וכתיב (שמות טו ה) תהומות יכסימו. ועד עכשיו אין אדם יודע כמה הם. עד שאמרו בני קרח (תהלים מב ח) תהום אל תהום וגו'. לכך נאמר תנינים וכל תהומות. כולם יהללו את שם ה':