משלי טז:יט מדרש: מדרש תהילים

ט֣וֹב שְׁפַל־ר֭וּחַ אֶת־עניים [עֲנָוִ֑ים] מֵֽחַלֵּ֥ק שָׁ֝לָ֗ל אֶת־גֵּאִֽים׃

מדרש תהילים

דבר אחר אליך ה' אקרא. זה שאמר הכתוב (משלי טז יט) טוב שפל רוח את ענוים. אשרי אדם שנוטל את הענוים ומתנהג בענוה. ואוי לו למי שנוטל את הרשעים שהם נוטלין את שלהן והולכין מן העולם. שנאמר (תהלים לז י) ועוד מעט ואין רשע. אמר הקב"ה שעה אחת מן הרשעים אוכלין את שלהן בעולם הזה ויורדין לגיהנם הם ומסייעיהם וכל מי שמשתתף עמהן. וכן הוא אומר (ירמיה מט י) כי אני חפשתי את עשו גליתי את מסתריו. אמר דוד לא אוכל בסעודתם ולא אשב עמהם:
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש תהילים

דבר אחר לדוד אליך ה' אקרא צורי אל תחרש ממני. אל תמשכני עם רשעים. אמר רבי אבא בר זעירא מתוך גנותן של שבטים את יודע שבחן. כתיב (בראשית לז ד) וישנאו אותו ולא יכלו וגו'. מה דבליבא הוי בפומא. ברם להלן (שמואל-ב יג כב) ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב. מה דבליבא לא בפומא:
שאל רבBookmarkShareCopy