משלי ט:ב מדרש: עין יעקב

נט תָּנוּ רַבָּנָן: אָדָם נִבְרָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמִפְּנֵי מָה? שֶׁלֹּא יְהוּ מִינִין אוֹמְרִים: שֻׁתָּף הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. דָּבָר אַחֵר: שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: יַתּוּשׁקְדָמְךָ בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַמִּצְוָה [מִיָּד]. דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַסְּעוּדָה מִיָּד. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁבָּנָה פַּלְטֵרִין וְשִׁכְלְלָן, וְהִתְקִין סְעוּדָה, וְאַחַר כָּךְ הִכְנִיס אוֹרְחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ט׳:ב׳-ג׳) "חָכְמוֹת בָּנְתָה וְגוֹ', טָבְחָה טִבְחָהּ וְגוֹ', שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא" וְגוֹ'. "חָכְמוֹת בָּנְתָה", זוֹ מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּחָכְמָה. "חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה", אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. "טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ", אֵלּוּ יַמִּים וּנְהָרוֹת וְכָל צָרְכֵי עוֹלָם. ("אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ", אֵלּוּ אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים.) "שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא", זֶה אָדָם וְחַוָּה. "עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת", רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה רָמִי, כְּתִיב: 'עַל גַּפֵּי', וּכְתִיב: 'עַל כִּסֵּא'. בִּתְחִלָּה 'עַל גַּפֵּי', וְלִבְסוֹף 'עַל כִּסֵּא'. (שם) "מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה, חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "מִי פִּתְּאוֹ לְזֶה"? אִשָּׁה אָמְרָה לוֹ, דִּכְתִיב: (שם ו) "נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב". [תַּנְיָא], הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָדָם הָרִאשׁוֹן, מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הֻצְבַּרעֲפָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קל״ט:ט״ז) "גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ", וּכְתִיב: (זכריה ד׳:י׳) "עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ".

נט תָּנוּ רַבָּנָן: אָדָם נִבְרָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמִפְּנֵי מָה? שֶׁלֹּא יְהוּ מִינִין אוֹמְרִים: שֻׁתָּף הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. דָּבָר אַחֵר: שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: יַתּוּשׁקְדָמְךָ בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַמִּצְוָה [מִיָּד]. דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַסְּעוּדָה מִיָּד. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁבָּנָה פַּלְטֵרִין וְשִׁכְלְלָן, וְהִתְקִין סְעוּדָה, וְאַחַר כָּךְ הִכְנִיס אוֹרְחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ט׳:ב׳-ג׳) "חָכְמוֹת בָּנְתָה וְגוֹ', טָבְחָה טִבְחָהּ וְגוֹ', שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא" וְגוֹ'. "חָכְמוֹת בָּנְתָה", זוֹ מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּחָכְמָה. "חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה", אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. "טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ", אֵלּוּ יַמִּים וּנְהָרוֹת וְכָל צָרְכֵי עוֹלָם. ("אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ", אֵלּוּ אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים.) "שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא", זֶה אָדָם וְחַוָּה. "עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת", רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה רָמִי, כְּתִיב: 'עַל גַּפֵּי', וּכְתִיב: 'עַל כִּסֵּא'. בִּתְחִלָּה 'עַל גַּפֵּי', וְלִבְסוֹף 'עַל כִּסֵּא'. (שם) "מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה, חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "מִי פִּתְּאוֹ לְזֶה"? אִשָּׁה אָמְרָה לוֹ, דִּכְתִיב: (שם ו) "נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב". [תַּנְיָא], הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָדָם הָרִאשׁוֹן, מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הֻצְבַּרעֲפָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קל״ט:ט״ז) "גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ", וּכְתִיב: (זכריה ד׳:י׳) "עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ".