משלי יב:יא מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ואוצר מדרשים

(דף נח) אמר ריש לקיש כל המגביה ידו על חברו אע״פ שלא הכהו נקרא רשע שנא׳ (שמות ב יג) ויאמר לרשע למה תכה רעך הכית לא נאמר אלא תכה אע״פ שלא הכהו נקרא רשע זעירי א״ר חנינא נקרא חוטא שנאמר (ש״א ב טז) ואם לא לקחתי בחזקה וכתיב (שם) ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני ה׳ רב הונא אמר תקצץ ידו שנאמר (איוב לח טו) וזרוע רמה תשבר רב הונא קץ ידא ר׳ אלעזר אומר אין לו תקנה אלא קבורה שנאמר (שם כב ח) ואיש זרוע לו הארץ ואמר ר״א לא נתנה קרקע אלא לבעלי זרועות שנאמר ואיש זרוע לו הארץ. ואמר ר״ל מ״ד (משלי יב יא) עובד אדמתו ישבע לחם אם אדם עושה עצמו כעבד לאדמה ישבע לחם ואם לאו לא ישבע לחם:

צח אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ב) "וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ"? "[לָמָּה] הִכִּיתָ" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "[לָמָּה] תַכֶּה", אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא 'רָשָׁע'. אָמַר זְעִירִי, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: נִקְרָא 'חוֹטֵא', שֶׁנֶּאֱמַר: (ש"א ב) "וְאִם לֹא, לָקַחְתִּי בְחָזְקָה", וּכְתִיב: (שם) "וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי ה'". רַב הוּנָא אָמַר: תִּקָּצֵץ יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב לח) "וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר". רַב הוּנָא קָץ יָדָא. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כב) "וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ". וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא נִתְּנָה קַרְקַע אֶלָּא לְבַעֲלֵי זְרוֹעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ". וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (משלי יב) "עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם", אִם עוֹשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ כְּעֶבֶד לָאֲדָמָה, יִשְׂבַּע לֶחֶם, וְאִם לָאו לֹא יִשְׂבַּע לֶחֶם.

ט״ו) וירא מנוחה כי טוב, זו תורה שנאמר כי טוב סחרה מסחר כסף (משלי ג׳:י״ד), ואת הארץ כי נעמה זו שבחו של ה׳ שנאמר זמרו לשמו כי נעים (תהילים קל״ה:ג׳). ויט שכמו לסבול, אלופינו מסובלים (שם קמ״ד) אלופים בתורה מסובלים במצות ומסובלין ביסורין. ויהי למס עובד, למס זה סיני חשבון זה כזה ק"ל. עובד, עובד אדמתו ישבע לחם (משלי י״ב:י״א) זו תורה, ואומר מתוקה שנת העובד (קהלת ה׳:י״א).