מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יִשְׂבַּע־ט֑וֹב וּגְמ֥וּל יְדֵי־אָ֝דָ֗ם ישוב [יָשִׁ֥יב] לֽוֹ׃
פסיקתא רבתי
דבר אחר שובה ישראל וגו' זהו שנאמרה ברוה"ק ע"י שלמה מפרי פי איש ישבע טוב (ינחיל) [וגמול] ידי אדם ישיב לו (משלי י"ב י"ד) כנגד מי אמר שלמה המקרא (זה) [הזה], לא אמרו אלא כנגד תשובתו של ראובן שנאמר וישב ראובן אל הבור וגו' (בראשית ל"ז כ"ט) ר' אלעזר אומר בשקו ובתעניתו היה יושב על אותו מעשה שאירע ולא נפנה משקו ומתעניתו בא והציץ בבור והנה אין יוסף בבור (בראשית ל"ז) אמר לו הקדוש ברוך הוא ראובן אתה בקשת להשיב את יוסף בן חביב לאביך חייך שבן בן בנך ישיב את ישראל בתשובה שלימה לאביהם שבשמים ואיזה זה הושע בן בארי הה"ד תחלת דבר ה' בהושע (הושע א' ב') וכתיב בארה בנו אשר הגלה (תגלת פלאסר) [תלגת פלנאסר מלך אשור הוא נשיא לראובני] (דהי"א ה' ה') [ולמה מת בארה] כגולה כדי שיחזרו עשרת השבטים לירושלים, ולמה מת משה במדבר כדי שיחזרו ויעמדו דור המדבר בזכותו, [א"ר ברכיה] אמר לו הקב"ה לראובן אתה פתחת בתשובה תחלה חייך הושע בן בארי בנך יבא ויפתח להם לישראל בתשובה שנאמר שובה ישראל עד ה' וגו', משל למה"ד למדינה שמרדה (למלך) [במלך] ושלח המלך להחריבה והיה אותו שליח בקי ואמר לבני המדינה טלו לכם שבועה שלא תמרדו (למלך) [במלך] ולא יעשה לכם המלך כשם שעשה למדינה (פלניא) [פלונית] ולכל חברותיה, כן הוא בן בארי היה מוכיח לישראל ואמר להם בני עשו תשובה שלא יעשה הקב"ה כמו שעשה לשומרון ולחברותיה.
מדרש שמואל
מפרי פי איש תשבע בטנו וגמול (ידיו) [ידי אדם] ישיב לו (משלי י"ב י"ד) אמר רבי שמלאי אמר הקדוש ברוך הוא לראובן אתה התחלת בהצלת נפשות תחלה, וישמע ראובן ויצילהו מידם (בראשית ל"ז כ"א), חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא מתחומך, הדא הוא דכתיב את בצר במדבר בארץ המישור [לראובני] (דברים ד' מ"ג), אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר הקדוש ברוך הוא ליהודה אתה הצלתה לי ארבע נפשות שלש מן האור ואחת מן הבור, תמר ושני בניה מן האור ויוסף מן הבור, חייך שאני מציל לך חנניה מישאל ועזריה מן האור, ודניאל מן בור אריות, (רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי) אמר הקב"ה למשה אתה אמרת וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים (שם שם ל"ט), חייך שאני מכתיב עליך ולא קם נביא עוד בישראל כמשה (שם ל"ד י') (רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי) אמר הקב"ה לרחב את אמרת כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת (יהושע ב' י"א), ניחא [בארץ] שמה בשמים ממעל, את אמרת מה דלא חמין עיניך, חייך שבנך עומד ורואה מה שלא ראו הנביאים, הדא הוא דכתיב נפתחו השמים ואראה מראות אלהים (יחזקאל א' א') (רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי) אמר הקדוש ברוך הוא לחנה מתחלת ברייתו של עולם לא קלסני בשר ודם בפסוק הזה ה' צבאות (שמואל א' א' י"א) אלא את, חייך שבנך עומד ופותח בו הה"ד כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל (שמואל א' ט"ו ב').
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים אין הים עומד כנגדך: וישובו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו. החזיר עליהן את הגלגל שיחזור עליהם זדונם שבמחשבה שחישבו בה אני דנם: הם חשבו לאבד בני במים אף אני איני מאבדן אלא במים, וכן הוא אומר (תהלים ז' ט"ז) בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל, כורה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב (משלי כ"ו כ"ז) חופר גומץ בו יפול ופורץ גדר ישכנו נחש, מסיע אבנים יעצב בהם ובוקע עצים יסכן בהם (קהלת י' ח'-ט') ואומר (תהלים ז' י"ז) ישוב (חמסו) [עמלו] בראשו ועל קדקדו חמסו ירד, וכן שלמה אומר (משלי י"ב י"ד) מפרי פי איש (תשבע בטני) [ישבע טוב] וגמול ידי אדם ישיב לו, וכן ישעיה אומר (נ"ט י"ח) כעל גמולות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאויביו לאיים גמול ישלם, וכן ירמיה אומר (ל"ב י"ט) גדול העצה ורב העלילה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני (האדם) [אדם] לתת לאיש כדרכיו (כפרי) [וכפרי] מעלליו, וכן אליהוא אומר (איוב ל"ד י') חלילה לאל מרשע ושדי מעול, וכן יתרו אומר (י"ח י"א) עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם מכירו הייתי לשעבר (שביותר) [ועכשיו ביותר] שבמחשבה שחישבו מצרים לאבד את ישראל בה דנם המקום, כי בדבר אשר זדו עליהם: לעולם אמרו במדה שאדם מודד בה מודדין לו: