משלי יב:יח מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב וויקרא רבה

(משלי יב יח) יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא. כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב אלא שלשון חכמים מרפא תניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאלו הקריב עליה קרבן:

תַּנָּאֵי הִיא, דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: פּוֹתְחִין בַּחֲרָטָה, וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: שֶׁאֵין פּוֹתְחִין בַּחֲרָטָה. דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי פָּתַח לֵיהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְהַהוּא גַּבְרָא? (משלי י״ב:י״ח) "יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא". כָּל הַבּוֹטֶה, רָאוּי לְדָקְרוֹ בַּחֶרֶב, אֶלָּא שֶׁלְּשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הֲוָה מְטַיֵּל מִן עַכּוֹ לִכְזִיב וְהָיָה טָבִי עַבְדּוֹ מְהַלֵּךְ לְפָנָיו וְרַבִּי אִלְעָאי מֵאֲחוֹרָיו, רָאָה כִּכָּר אֶחָד מֻשְׁלָךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה גוֹי אֶחָד אָמַר לוֹ מַבְּגַי טֹל אֶת הַכִּכָּר הַזֶּה וּנְטָלוֹ, וְנִטְפַּל בּוֹ רַבִּי אִלְעָאי אָמַר לוֹ מַה שְּׁמֶךָ, אָמַר לוֹ מַבְּגַי, אָמַר לוֹ בֵּרַכְתָּ גַּמְלִיאֵל מִיָּמֶיךָ, אָמַר לוֹ לָאו, אָמַר לוֹ מֵאֵיזֶה מָקוֹם אַתָּה, אָמַר לוֹ מֵעֲיָרוֹת הַלָּלוּ שֶׁל בּוּרְגָנִין. וְלָמַדְנוּ שְׁלשָׁה דְּבָרִים, שֶׁחֲמֵצוֹ שֶׁל גּוֹי מֻתָּר לְאַחַר הַפֶּסַח, שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשְּׁמוֹ מַבְּגַי, שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאֳכָלִין. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ הֲדָא דְתֵימַר בָּרִאשׁוֹנָה, אֲבָל עַכְשָׁיו מַעֲבִירִין עַל הָאֳכָלִין מִפְנֵי כְשָׁפִים. נִכְנְסוּ לִכְזִיב, כֵּיוָן שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ בָּא אֶחָד לִשְׁאֹל לוֹ אֶת נִדְרוֹ, אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרַבִּי אִלְעָאי מְשַׁעֵר אַתְּ רְבִיעִית יַיִן בָּאִיטַלְקִית, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ לַשּׁוֹאֵל טַיֵּל אַחֲרֵינוּ עַד שֶׁנָּפֵיג אֶת יֵינִי, הִתְחִיל מְטַיֵּל אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמֵי צוֹר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם יָרַד לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל מֵעַל הַחֲמוֹר וְנִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְיָשַׁב לוֹ. וְלָמַדְנוּ דְּבָרִים הַרְבֵּה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כִּי רְבִיעִית יַיִן מְשַׁכֶּרֶת, וְהַדֶּרֶךְ מְפִיגָה אֶת הַיַּיִן, וְאֵין מוֹרִין שְׁתוּיֵי יַיִן. וּמִמֶּנּוּ לָמַדְנוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, שֶׁאֵין מְפִירִין נְדָרִים לֹא שְׁתוּיֵי יַיִן וְלֹא רוֹכְבִין וְלֹא עוֹמְדִין אֶלָּא יוֹשְׁבִין עֲטוּפִין. בַּמֶּה פָּתַח לוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה פָּתַח לוֹ (משלי יב, יח): יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא, בְּדִין הוּא כָּל מִי שֶׁמְבַטֵּל לִנְדָרִים שֶׁיִּדָּקֵר בְּחֶרֶב, וּמַהוּ רְפוּאָתוֹ, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא, הוֹלֵךְ אֵצֶל חֲכָמִים וְהֵם מְפִירִים אֶת נִדְרוֹ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר.