מֵשִׁ֣יב רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה לֹא־תמיש [תָמ֥וּשׁ] רָ֝עָ֗ה מִבֵּיתֽוֹ׃
מדרש תנאים
אשר לא קד' את' אמר הקב״ה אני הכתבתי בתורתי (ב ט) אל תצר את מואב והן משלמין רעה תחת טובה עליהם נאמר (משלי יז יג) משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו ולא עוד אלא שאף לוט אביהם לא שלחתיו מתוך ההפכה אלא בשביל זכות אברהם שנ' (ברא' יט כט) ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלה' את אב' ויש' את לוט והן כפרו במלח יחזרו לחטייה שלהם שנ' (ע' צפני' ב ט) לכן חי אני נאם ה' אלה' אלהי ישראל כי מואב כסדום תהיה ולא עוד אלא ששכרו לבלעם בן בעור לקלל את ישראל שנ' ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור ולא עוד אלא ששלחו לנבוכדנצר לבוא על ישר' להחריב את בית המקדש:
בראשית רבה
רבי יוחנן פתח: (שם יז) משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו. אמר רבי יוחנן: אם קידמך חבירך בעדשים, קדמנו בבשר. למה? שהוא גמל עליך תחילה. אמר רבי שמעון בר אבא: לא סוף דבר משיב רעה תחת טובה, אלא אפי' משיב רעה תחת רעה, לא תמוש רעה מביתו. אמר רבי אלכסנדרי: משיב רעה תחת טובה, שאמרה תורה (שמות כג): כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עמו. עליו הוא אומר: משיב רעה תחת טובה לא תמוש וגו'. רבי ברכיה פתר קרייה: בדורות הללו דור המבול ודור הפלגה, דכתיב אחר המבול: ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים: