משלי יח:י מדרש: שמות רבה, מדרש תהילים ותנחומא בובר

דבר אחר: החדש הזה לכם, הדא הוא דכתיב (תהלים קה, כו): שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו, כיון שנכנס הקדוש ברוך הוא, כביכול נגף את הבכורות ואלוהות שלהן, שנאמר (יהושע כד, ה): ואגוף את מצרים. וכן (במדבר לג, ד): באלהיהן עשה ה' שפטים. כיון שנגף אותם במכת בכורות. מה עשו? נטלו בניהם והטמינום בבתי עבודת כוכבים שלהם. אמר רבי ברכיה: המצרים מבקשין ומחזרין, היאך לברוח מן הנגף ולא היו מוצאין. למה? שנאמר (איוב יא, כ): ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם. רשעים, אלו המצריים, שנאמר (שמות ט, כז): ואני ועמי הרשעים. מי גרם להם שיהיו לוקים כל מכה ומכה? על שהיו בוטחים בעבודת כוכבים שלהם. מה עשה הקדוש ברוך הוא? הכה את אלהיהם עמהם. מי שהיה של עץ היה נרקב, של אבן היה נמס, של כסף ושל זהב ושל נחושת התיכן, כשם שהיו מתחלתן, שנאמר (במדבר לג, ד): ובאלהיהם עשה ה' שפטים, וכל עבודת כוכבים שבעולם אבדו, חוץ מבעל צפון שלהם. למה? בשביל להטעותן, לכך כתיב (איוב יב, כג): משגיא לגוים ויאבדם. וכן ישעיה אומר (ישעיה מג, טז-יז): הנותן בים דרך המוציא רכב וסוס חיל ועזוז, כיון שיצאו ישראל ממצרים, אמר הקדוש ברוך הוא (שמות יד, ב): וישובו ויחנו לפני פי החירות (שם שם, ג): ואמר פרעה לבני ישראל: נבוכים הם בארץ. קרא לכל חיילותיו ואמר להם: אי אתם יודעים, שבעל צפון כנס על ישראל, כל האריות שבמדבר, כענין שנאמר (דניאל ו, כג): שלח מלאכיה וסגר פום אריותא, מיד שרן של מצרים ירד לאבדם, שנאמר (שמות שם, י): והנה מצרים נוסע אחריהם. פרעה נוסע אחריהם לא נאמר, אלא מצרים, זה השר שלהן, מיד (שם שם, שם): וייראו מאד. אמר להם הקדוש ברוך הוא (שם שם, יג): אל תיראו! אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה (שם שם, כו): נטה ידך על הים מיד, (שם שם, כז): ויט משה את ידו (שם שם, שם): ומצרים נסים לקראתו, היה צריך לומר מצרים נסים אחריהם, וכי יש אדם בורח מן חבריה ונס לקראתו?! אלא, שהטעה אותם הקדוש ברוך הוא ולא היו מוצאין היכן לנוס, והיו נסים לקראתו עד שנשתקעו תהומות, שנאמר ( שם שם, שם): וינער ה' את מצרים בתוך הים, ורוח הקדש צווחת ואומרת (איוב יא, כ): ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם. ועל בעל צפון שבטחו עליו, נאמר (שם שם, שם): ותקותם מפח נפש. וכן לעתיד לבוא, כשיכנסו כל העובדי כוכבים, מביאין עבודת כוכבים שלהם שיצילו אותם, שנאמר (מיכה ד, ה): כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד. וכיון שבאין מה הקדוש ברוך הוא עושה בהם? מתיכן, והן רואין ומתביישין, והם משליכין אותם, והולכין ומטמינים עצמן במערות ובסלעים. וכן ישעיה אומר ( ישעיה ב, יב): כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם, אלו הטיוסין שלהם, (שם שם, יח): והאלילים כליל יחלוף. ומה הן עושין? הולכין ומטמינים עצמם, שנאמר (שם שם, יט): ובאו במערות צורים ובמחלות עפר. וכתיב (שם שם, כ): ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו. אמר להם הקדוש ברוך הוא: בורחים אתם, ראו מה הכתבתי, (עמוס ט, ג): ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש, חיאל שנטמן בבעל, בהר הכרמל, שזרק אש בעצים לא נגפתיו?! ואם יסתרו מנגד עיני. ואומר (שם שם, ב): אם יחתרו בשאול. אותה שעה (איוב יא, כ): ועיני רשעים תכלינה, אבל הצדיקים, עליהם הוא אומר (משלי יח, י): מגדל עוז שם ה':

תפלטני מריבי עם. שלא יהא לי דין בפניהם. אמר בן עזאי אמר דוד נוח לי למלוך על כל העולם כולו ולא למלוך על שני עטופי סדינין. אמר לו הקב"ה דוד אטילס. אמר לפניו רבון העולמים תשימני לראש גוים. מפלטי מאויבי מבבל. אף מקמי ממדי. תרוממני ביון. מאיש חמס תצילני באדום. על כן אודך בגוים ה'. מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו לדוד. מה כתיב אחריו השמים מספרים כבוד אל. וכן בשעה שהקב"ה מכין כסאו של דוד הכל שמחין. שנאמר (תהלים פט ה) עד עולם אכין זרעך. מה כתיב אחריו (שם ו) ויודו שמים פלאך ה'. כתוב אחד אומר מגדיל. וכתוב אחד אומר מגדול. א"ר יודן לפי שאין הגאולה של אומה זו באה בבת אחת אלא קימעא קימעא. ומהו מגדיל שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל. לפי שהן עכשיו שרויין בצרות גדולות ואם תבוא הגאולה בבת אחת אינן יכולין לסבול ישועה גדולה שהיא באה מתוך צרות גדולות. לכך הוא באה קימעא קימעא ומתגדלת והולכת. ולכך היא משולה הגאולה כשחר. שנאמר (ישעיה נח ח) אז יבקע כשחר אורך. ולמה נמשלה כשחר. שאין לך אפלה גדולה מאותה שעה הסמוכה לבקר. ואם יעלה גלגל חמה באותה שעה כל הבריות נלכדין. אלא עמוד השחר עולה ומאיר לעולם תחלה ואחר כך גלגל חמה עולה ומאיר ואין בריה נלכדת. שנאמר (משלי ד יח) ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום. ומהו מגדול שנעשה להם מלך המשיח כמגדל שנאמר מגדול ישועות מלכו. וכתיב (שם יח י) מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב:

ויסע משם אברהם. זש"ה לא ישבתי עם מתי שוא וגו', שנאתי קהל מרעים וגו' (תהלים כו ד ה). לא ישבתי עם מתי שוא, אלו אנשי המגדל שהיו מתי שוא, הלכו ואמרו לאברהם בא ותשב אתנו שאתה גבור שאנו רואים להקב"ה שישב לו למעלן, והניח אותנו למטן, ורוח הקדש צווחת והרשעים כים נגרש (ישעיה נז כ), אין אתם יכולין לישב בשלוה אפילו שעה אחת, לא ידעו וא יבינו בחשיכה יתהלכו (תהלים פב ה), לא ידעו זה דורו של אנוש, ולא יבינו [זה] דור המבול, בחשיכה יתהלכו זה דור המגדל, אמר להם אברהם, ומה אתם מבקשים מן הקב"ה שיושב למעלה, שמא אמר לכם לכו ויגעו ופרנסו אותי, הוא בורא והוא מפרנס, הוא עשה והוא סובל, מה אתם מבקשים ממנו, (אמרו לו) [ויאמרו] הבה נבנה לנו עיר ומגדל (בראשית יא ד), ונשים ע"ז שלנו למעל הימנו, ונעשה עמו מלחמה, שנאמר ונעשה לנו שם (בראשית יא ד), וכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו (שמות כג יג), אמר להם אברהם למה כל אלה, אמרו לו שלא יעשה לנו כמו שעשה לראשונים, אמר להם הנחתם מגדול עוז שם ה' (משלי יח י), ואתם אומרים נעשה לנו שם, מה עשה להם הקב"ה, הפיצם, שנאמר ויפץ ה' אותם (בראשית יא ח), ועד היכן היו בונים את המגדל ועולין, והקב"ה מלעיג עלין, שנאמר יושב בשמים ישחק וגו' (תהלים ב ד), כיון שעלו למעלה מן המגדל מיד אז ידבר אלימו באפו וגו' (שם שם ה), ונפל מלמעלה, שנאמר האשימם אלהים יפלו ממועצותיהם (שם ה יא), ואברהם לא היה לו עסק עמהם, והקב"ה משקיף עלין ורואה אותן, שנאמר (ה') [אלהים] משמים השקיף על בני אדם וגו' (הכל) [כולו] סג וגו' (שם נג ג ד), שנעשו סיגים עשו את עצמן אלהות, אין עשה טוב אין גם אחד (שם שם), מכאן אתה למד שלא היה אברהם עמהן, אין אחד האמור כאן אלא אברהם, שנאמר אחד היה אברהם וירש את הארץ (יחזקאל לג כד). התחיל אברהם לומר לא ישבתי עם מתי שוא וגו', שנאתי קהל מרעים (תהלים כו ד ה), לכך נאמר ויסע משם אברהם.