משלי י:ג מדרש: מדרש תנחומא, במדבר רבה, ויקרא רבה ותנחומא בובר

עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּמֵי מְרִיבַת וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק (משלי י, ג), זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן. שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ וְנִגְזְרָה מִיתָה עֲלֵיהֶם, אֵינָן נִפְטָרִין עַד שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה, וּמוֹכִיחִין לָאָדָם הָרִאשׁוֹן וְאוֹמְרִים לוֹ: אַתָּה גָּרַמְתָּ לָנוּ מִיתָה. וְהוּא מְשִׁיבָן, אֲנִי בְּיָדִי חֵטְא אֶחָד, וְאַתֶּם אֵין לָכֶם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם שֶׁאֵין לוֹ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע עֲוֹנוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה וּמוֹכִיחִין לָאָדָם הָרִאשׁוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר: אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ, יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל (ישעיה לח, יא). וְהַצַּדִּיקִים נֶעֱנָשִׁין מִיתָה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְפָּשׂ עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק (משלי י, ג). לְכָךְ כְּתִיב: עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי.

עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי י, ג): לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנּוּ נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה, אֵינָן נִפְטָרִין עַד שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה וּמוֹכִיחִין אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאוֹמְרִים לוֹ אַתָּה גָרַמְתָּ לָנוּ מִיתָה, וְהוּא מְשִׁיבָם, אֲנִי בְּיָדִי חֵטְא אֶחָד, וְאַתֶּם אֵין כָּל אֶחָד מִכֶּם שֶׁאֵין בְּיָדוֹ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה עֲוֹנוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה, וּמוֹכִיחִים אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, יא): אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל. הַצַּדִּיקִים נֶעֱנָשִׁים מִיתָה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, שֶׁלֹא יְהֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְפַּשׂ עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק. לְכָךְ נֶאֱמַר: עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי.

דָּבָר אַחֵר, (ויקרא יח, ג): כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא בְּגוּפוֹ נִקְרָא נוֹאֵף, נוֹאֵף בְּעֵינָיו נִקְרָא נוֹאֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֵין נֹאֵף, וְהַנּוֹאֵף הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר אֵימָתַי נֶשֶׁף בָּא אֵימָתַי עֶרֶב בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ז, ט): בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ, הוּא שֶׁאִיּוֹב אוֹמֵר (איוב י, ג): הֲטוֹב לְךָ כִּי תַעֲשֹׁק, זֶה זָן וּמְפַרְנֵס וְהוּא צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּת אַחֵר, אֶלָּא (איוב י, ג): כִּי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ, וּמֵאַחַר שֶׁאַתָּה יָגֵעַ בּוֹ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם אַתָּה חוֹזֵר וּמְקַלְקְלוֹ, אֶלָּא (איוב י, ג): וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ, כָּךְ הוּא כְבוֹדְךָ לַעֲמֹד בֵּין נוֹאֵף לְנוֹאָפֶת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִיּוֹב רָאוּי אַתָּה לְפַיֵּס אֶלָּא יְהִי אוֹמֵר כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ (איוב י, ד): הַעֵינֵי בָשָׂר לָךְ, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּת אָבִיו בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְתַלְמִידוֹ שֶׁל יוֹצֵר שֶׁגָּנַב בֵּיצַת יוֹצְרִים וְעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ, מֶה עָשָׂה עָמַד וַעֲשָׂאוֹ כְּלִי וְתָלוֹ בְּפָנָיו, וְכָל כָּךְ לָמָּה לְהוֹדִיעַ שֶׁעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בֶּן פְּרָטָא כְּתִיב (דברים לב, יח): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, הִתַּשְׁתֶּם כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר. מָשָׁל לְצַיָּר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְצָר אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, מִשֶּׁהוּא גּוֹמְרָהּ בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ נִתְחַלֵּף הַמֶּלֶךְ, מִיָּד תָּשׁוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי, כָּךְ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹסֵק בְּצוּרַת הַוָּלָד וּלְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקֶלֶת עִם אַחֵר, מִיָּד רָפוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי, הֱוֵי: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, הִתַּשְׁתָּ כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר. יו"ד זְעֵירָא וְלֵית בִּקְרָיָה כַּוָּתָהּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָצִינוּ כָּל עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת הַגּוֹנֵב נֶהֱנֶה וְהַנִּגְנָב מַפְסִיד, הַגּוֹזֵל נֶהֱנֶה וְהַנִּגְזָל מַפְסִיד, בְּרַם הָכָא שְׁנֵיהֶם נֶהֱנִין מִי מַפְסִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מְאַבֵּד סַמָּנָיו.