משלי כא:כ מדרש: מדרש תנאים, אוצר מדרשים ומדרש תהילים

כי סמך משה את יד' על' למה הוא דומה לנמפיון המשקה את כל המדינה והיו כל אנשי המדינה משבחין אתו אמ' להן אחד שבחו למעין שמספיק לו כך היו הכל משבחין ליהושע שהיה משקה מחכמתו לכל ישראל אמ' להן שבחו שלמשה שנ' כי סמך משה את ידו על' ועליו אמ' שלמה (משלי כא כ) אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו:

ט׳) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ – א״ל דוד להקב״ה: רבש״ע, רצונך שאשמור דבריך, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ואם אין אתה גולה עיני מנין אני יודע, לכך נאמר גל עיני ואביטה וגו׳. ואע״פ שעיני פתוחות איני יודע כלום, בוא וראה – אע״פ שהיה שמואל נביא לא היה יודע כלום עד שגלה הקב״ה את אזנו, שנאמר וה׳ גָּלָה אֶת אֹזֶן שְׁמוּאֵל וגו׳ (ש"א ט' ט"ו), וכן נבוכדנצר אמר מִן קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכוֹן הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין וְגָלֵה רָזִין (דניאל ב' מ"ז), וכן דניאל אומר וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה דִּי אִיתַי בִּי מִן כָּל חַיַּיָּא רָזָא דְנָה גֱּלִי לִי (שם ל'). ואומר, הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא (שם כ"ב), וכן דוד אמר גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ולמה? פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה (תהלים קל״ט ו'), פליאה – זו תורה, וכן הכתוב אומר פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ (תהלים קי"ט קכ"ט), לכך נאמר נפלאות מתורתך. אוצרות – היא התורה, וכן הכתוב אומר אוצר נחמד וגו׳ (משלי כ״א:כ׳). מטמונית – היא התורה, וכן הכתוב אומר אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה (משלי ב' ד'). הרבה דלתות יש בה, הרבה פתחים יש לה, וכן הוא אומר אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹותַי יוֹם יוֹם (שם ח׳ ל"ד). וכן אמר דוד, פלאות – היא התורה, אמר משה אינה נפלאת, שנאמר לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וגו׳ (דברים ל׳ י"א), לא נפלאת היא אלא ממך שלא עמלת בה, לכך נאמר נפלאות מתורתך.

ד״א, אל״ף – מלמד שחמשת אלפים שערי חכמה נפתחו לו למשה בסיני כנגד חמשה חומשי תורה, ושמונת אלפים שערי בינה כנגד שמונה [ספרי] נביאים, ואחד עשר אלפים שערי דעה כנגד אחד עשר כתובים, שנאמר אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ (משלי כ״א כ'). אוצר – זו תורה, שנאמר יראת ה׳ היא אוצרו (ישעיהו ל״ג:ו׳), ותורה – זו יראה, שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך (פ׳ תבא), ואומר ובעבור תהיה יראתו על פניכם וגו' (פ׳ יתרו). נחמד – אלו נביאים שמתנבאים בדברים נחמדים, שנאמר הנחמדים מזהב ומפז רב (תהילים י״ט:י׳-י״א), ושמן – אלו כתובים שהם מושחים גופו של אדם בדברי נחומים כשמן, שנאמר ושקוי לעצמותיך (משלי ג׳:ח׳), בִּנְוֵה חָכָם – זה משה רבנו ע״ה שנקרא חכם, שנאמר עיר גבורים עלה חכם וגו' (משלי כ״א), ואין גבורים אלא מלאכי השרת, שנאמר ברכו ה׳ מלאכיו גבורי כח (תהילים ק״ג:כ׳). וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ – זה יהושע בן נון שעשה עצמו ככסיל אצל משה רבו.