כִּ֭י אִם־יֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית וְ֝תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת׃
מדרש תהילים
לדוד אל תתחר במרעים. זה שאמר הכתוב (משלי כג יז) אל יקנא לבך בחטאים. ובמה תקנא (שם) ביראת ה' כל היום. אל תקנא בנרן של רשעים. ראה כמה שמן יש בו רביעית או שמינית (אין לו אחרית) השמן שלם והנר מתכבה. וכן הוא אומר (שם כד כ) לא תהיה אחרית לרע. ואומר (שם) נר רשעים ידעך. הלכה האורה שלו. לכך דוד אומר אל תתחר במרעים. קנא בנר שאינו נדעך לעולם ואין הנר שלו פוסקת. שנאמר (שם ו כג) כי נר מצוה ותורה אור. לכך אל יקנא לבך. אמר הקב"ה קנא לי שאילולי הקנאה אין העולם מתקיים. לפי שאין אדם נושא אשה ובונה בית שאלמלא הקנאה שקינא אברהם להקב"ה לא היה קונה שמים וארץ. ואימתי קינא. כשאמר למלכי צדק כיצד יצאתם מן התיבה. אמר לו בצדקה שהיינו עושים. אמר לו וכי מה צדקה היה לכם לעשות וכי עניים היו שם והלא לא היה אלא נח ובניו ועל מי הייתם עושים צדקה. אמר לו על החיה והבהמה והעוף. לא היינו ישנים כל הלילה אלא היינו נותנין לפני זה ולפני זה. פעם אחת איחרנו את עצמנו ויצא אבי משובר. אותה שעה אמר אברהם מה אלו אלולא שעשו צדקה עם בהמה חיה ועוף לא היו יוצאין משם ובשביל שאיחר עצמו כמעט קיבל שכרו ונשבר. אני אם אעשה עם בני אדם שהם בדמות וצלם של המלאכים על אחת כמה וכמה שאנצל מן הפגעים. מיד (בראשית כא לג) ויטע אש"ל. אכילה שתיה לויה. וכן שלמה אמר (קהלת ד ד) וראיתי את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו. לכך אל יקנא לבך בחטאים:
מדרש תהילים
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלקים לברי לבב. זה שאמר הכתוב (תהלים לז א) אל תתחר במרעים אל תקנא בדבר שאין לו אחרית וכן הוא אומר (משלי כד כ) כי לא תהיה אחרית לרע. אמר הקב"ה אם ראית נרן של רשעים דולק אל תקנא בם שהוא דועך לעולם הבא שנאמר (שם) נר רשעים ידעך. ובמה תקנא ביראת ה' כל היום בדבר שיש בו אחרית טוב ואינה פוסקת לעולם שנאמר (שם כג יח) כי אם יש אחרית (לטוב). אמר אסף אני קנאתי בהוללים ולא הייתי יודע שהיסורין שהקב"ה מביא על ישראל טובים הם. ולמי לברי לבב להבריא את לבם לאותן דכ' עליהן הבריא (תהלים כד ג-ד) מי יעלה בהר ה' ומי ישכון במקום קדשו נקי כפים ובר לבב. אמר אסף אני לא הייתי יודע שלטובה הן וקנאתי ובשביל שקנאתי כמעט נטיו רגלי. ולמה שלום רשעים אראה כי אין חרצובות למותם ובריא אולם. האשה הזאת טווה במטוה אחת מקוטפת ואחת מעוסה ואין (הכל) הטווי כולו שוה. אבל הרשעים אינן כן אלא כי אין חרצובות למותם אין בהם מום אלא בריאים כאולם. לכך ובריא אולם. מהו חרצובות אין הקב"ה מאחר צביונם של רשעים אלא כל מה שהם מבקשים ניתן להם. למה הדבר דומה לחולה שעלה הרופא לבקרו נטל הכף שלו אמר תנו לו כל מה שרוצה לאכול למה שהוא מת. כן אמר להו משה ומשלם לשונאיו. הוי כי אין חרצובות למותם שהן בריאין ואין הייסורין נוגעין בהם: