משלי כג:כא מדרש: מדרש שכל טוב, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ותנא דבי אליהו רבה

ד"א בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע. מכאן שאין דרך אדם ליכל בשר שתי פעמים ביום, שנאמר כי תאוה נפשך לאכל בשר (דברים יב כ). ר' ישמעאל אומר מגיד הכתוב שבשר תאוה נאסר להם לישראל במדבר, ומשבאו לארץ התירו הכתוב להם. ר' עקיבה אומר לא בא הכתוב אלא ללמדך דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון, יכול יקח מן השוק ויאכל, ת"ל וזבחת מבקרך ומצאנך (שם שם כא), הא אין אוכל בשר אלא עד שיהא לו בקר וצאן, והני מילי בדורות הראשונים אבל בדורות הללו מי שיש לו פרוטה בכיסו מריצה לחנוני, כדאמרינן בשחיטת חולין. אעפ"כ אין לו לאדם להרבות סעודתו, דכתיב כי (זולל וסובא) [סובא וזולל] יורש (משלי כג כא):

(דף עא) אמר ר׳ זירא כל הישן בבית המדרש תורתו נעשית לו קרעים שנאמר (משלי כג כג) וקרעים תלביש נומה:

קיב אָמַר רַבִּי זֵירָא: הַיָּשֵׁן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, תּוֹרָתוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ קְרָעִים [קְרָעִים], שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ג:כ״א) "וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה".