וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ ׀ קִמְּשֹׂנִ֗ים כָּסּ֣וּ פָנָ֣יו חֲרֻלִּ֑ים וְגֶ֖דֶר אֲבָנָ֣יו נֶהֱרָֽסָה׃
בראשית רבה
הדא הוא דכתיב (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב. אמר רבי הונא: הרי שקנה שדה וקנה כרם קרוי איש, וקרוי אדם, ונקרא עצל. מה הנייה לו? אלא על שדה איש עצל עברתי, זה אדם הראשון. על כרם אדם חסר לב, זו חוה. אמר רבי הונא: היכן מצינו שנקראת חוה אדם? (ישעיה מד): כתפארת אדם לשבת בית. (משלי כד) והנה עלה כולו קמשונים וקוץ ודרדר תצמיח לך. (שם) כסו פניו חרולים בזעת אפיך תאכל לחם. (שם) וגדר אבניו נהרסה. וישלחהו ה' מגן עדן, כיון ששלחו, התחיל מקונן עליו: ויאמר ה' אלהים, הן האדם היה כאחד ממנו, הוה כחד ממנו:
תנחומא בובר
[הן האדם]. זהו שאמר הכתוב על שדה איש עצל עברתי ועל כרם [אדם] חסר לב (משלי כד ל), על שדה איש עצל עברתי, זה אדם שהיה עצל מלעשות תשובה, ועל כרם [אדם] חסר לב (משלי כד ל) זה חוה, ששמעה לדברי נחש. והנה עלה כלו קמשונים (שם שם לא), שמלאו כל העולם פורענות. כסו פניו חרולים (שם), שנאמר וקוץ ודרדר (בראשית ג יח), וגדר אבניו נהרסה (משלי כד לא), שפרץ גדירו של עולם, כיון שנגזרו עליו גזירות רעות התחיל מקונן הן האדם.
ספרי דברים
רבי שמעון בן יוחי אומר משל לשני אחים שהיו מסגלים אחר אביהם אחד מצרף דינר ואוכלו ואחד מצרף דינר ומניחו זה שהיה מצרף דינר ואוכלו נמצא אין בידו כלום וזה שמצרף דינר ומניחו נמצא מעשיר לאחר זמן כך תלמידי חכמים למד שנים שלשה דברים ביום שנים שלשה פרקים בשבת שתים שלש פרשיות בחדש נמצא מעשיר לאחר זמן ועליו הוא אומר (משלי יג יא) וקובץ על יד ירבה וזה שאומר היום אני למד למחר אני למד היום אני שונה למחר אני שונה נמצא אין בידו כלום ועליו הוא אומר (שם י ה) אוגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש, ואומר (משלי כ ד) מחורף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין ואומר (קהלת יא ד) שומר רוח לא יזרע ואומר (משלי כד ל-לא) על שדה איש עצל עברתי וגו' והנה עלה כולו קמשונים וגו' על שדה איש עצל עברתי זה שקנה שדה כבר ועל כרם אדם חסר לב זה שקנה כרם כבר הואיל וקנה שדה וקנה כרם וקרוי איש וקרוי אדם למה נקרא עצל וחסר לב שקנה שדה וקנה כרם ולא עמל בהם מנין שסופו להניח שנים שלשה דברים בפרשה שנאמר והנה עלה כלו קמשונים ומנין שמבקש פתחה של פרשה ואינו מוצא שנאמר כסו פניו חרולים, ועליו הוא אומר וגדר אבניו נהרסה מתוך שראה שלא עמדה בידו הוא יושב מטמא את הטהור ומטהר את הטמא ופורץ גדרם של חכמים, מה ענשו של זה בא שלמה ופירש עליו בקבלה (קהלת י ח) ופורץ גדר ישכנו נחש הא כל הפורץ גדרם של חכמים לסוף שפורעניות באות עליו.