אָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּדַם־נָפֶשׁ עַד־בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽוֹ׃
תנחומא בובר
לכך כתיב מזרחה שמש. אמרו ישראל רבונו של עולם יש הות נפש שלא בטובתו, אמר הקב"ה מי שהרג נפש בשגגה, הרי נתתי לו מקום שיברח לשם, לכך נאמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו (משלי כח יז), מהו עד בור ינוס, אמר הקב"ה מי שחטא בשגגה הרי נתתי לו מקום בתחומו של ראובן, את בצר במדבר בארץ המישור (דברים ד מג).
אוצר מדרשים
ד׳) דל״ת, במשלי (כ״ה י״ז) אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ, ד׳ קטנה (בדם) כי השופך דם הורג ד׳ – הנרצח, וכאלו הורג את אשתו, ואת בניו, ואת בנותיו.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו מ״ט שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן שנאמר (תהלים טז י) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידיך לראות שחת. וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם שנאמר (משלי כח יז) אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו: