משלי כ:טז מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ומדרש שכל טוב

לְֽקַח־בִּ֭גְדוֹ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וּבְעַ֖ד נכרים [נָכְרִיָּ֣ה] חַבְלֵֽהוּ׃

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

(דף קטו) תנו רבנן (דברים כד י) לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב וכן הוא אומר (משלי כז יג) קח בגדו כי ערב זר וגו׳. ואומר (שם ו א) בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך אם ממון יש לו בידך התר לו פסת יד ואם לאו הרבה עליו ריעים:
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש שכל טוב

ואע"ג דלביתא דיזופא אסור ליה למוזפנא למיעל ולמשקל משכונא, דכתיב לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו (דברים כד י), לביתו אי אתה נכנס לעבוט, אבל אתה נכנס לביתו של ערב, דכתיב לקח בגדו כי ערב זר (משלי כ טז), ד"א לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס על שכר חמור, ועל שכר כתף, ועל שכר פונדק, ועל שכר דיוקנאות, יכול אפילו זקפן עליו במלוה, ת"ל משאת מאומה, וערב דבשעת מתן מעות הוא דלא בעי קנין כדפרישית טעמא, אבל היכא דאוזפי ולבסוף קא תבעי ואמר ליה הב לי ערבא ואתי האי ויהיב ליה ערבא צריך קנין דלישתעבד, דכיון דלאו אהימנותיה סמוך הוי ליה אסמכתא בעלמא אי קני מיניה משתעבד אי לא לא, ותנן ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין, אמר רב יהודה אמר שמואל תנוק שקנו מידו לא משתעבד תנוק הוא דקא אניס ליה מלוה ואתא האי והוה ליה ערב ואמר הנח אותו ואני אתן פטור שלא על אמונתו הלוהו. ומשום הכי בעיא קנין, אבל ערב בעלמא היכא דתבע כי דרכא לא בעי קנין. ורב נחמן אמר אחד זה ואחד זה צריכין קנין, והלכתא כרב נחמן וכר' ישמעאל. והיכא דתבעיה ליזופא ולא קא פרע ליה, ואית ליה נכסי למפרע אפילו הכי דינא היא דתבע ליה לקבלן דמצי מוזפנא למימר ליה לקבלן אי לא מניכסך לא בעיתך קבלן, דאמר רבה בב"ח א"ר יוחנן לא שנו אלא שאין נכסין ללוה, אבל יש נכסין ללוה לא יפרע מן הערב, ומוקמינן לה למתניתין דפליג ר' שמעון בן גמליאל אפי' במקום קבלן ערבותא דניכסי עדיפא, ורבנן סברי קבלנות עדיפא וקיימא לן כרבנן, אבל ערב דכולי עלמא ערבותא דניכסי עדיפא דמצי אמר ליה ערב האי דעבדי לך ערבותא דאי משתדפין נכסי הוא אבל כי איתנין נכסי נכסוהי דבר נש אינון מערבין ביה וערבותא דנכסי עדיפא מערבותא דילי והיכא דאמר ליה נמי ממי שארצה אטול כי קבלן דמי. והיכי דמי ערב והיכי דמי קבלן, אמר רב הונא הלויהו ואני פורע הלויהו ואני חייב הלויהו ואני נותן כולן לשון ערבות הן. תן לו ואני קבלן תן לו ואני פורע תן לו ואני חייב תן לו ואני נותן כולן לשון קבלנות הן:
שאל רבBookmarkShareCopy