כִּ֤י בַ֣עַר אָנֹכִ֣י מֵאִ֑ישׁ וְלֹֽא־בִינַ֖ת אָדָ֣ם לִֽי׃
מדרש תנחומא
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מִתּוֹךְ צָרָה, רְוָחָה. מִתּוֹךְ אֲפֵלָה, אוֹרָה. מִתּוֹךְ נִבּוּלָן שֶׁל צַדִּיקִים, רוֹמְמוּתָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה (משלי ל, לב).
מדרש לקח טוב
העץ להשכיל. מיכן שגפן היה אותן האילן. וכן אמר שלמה כשאמרה לו אמו אל למלכים שתו יין (משלי לא ד). חזר והודה ואמר. כי בער אנכי מאיש (שם ל ב). זה נח שנאמר ויחל נח איש האדמה ויטע כרם (בראשית ט כ). ולא בינת אדם לי (משלי שם). זה אדם הראשון.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(משלי לא א) דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו א״ר יוחנן משום רשב״י מלמד שכפאתו אמו על העמוד ואמרה לו (שם) מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי מה ברי הכל יודעין שאביך ירא שמים היה עכשיו יאמרו אמו גרמה לו ומה בר בטני כל הנשים של בית אביך כיון שמתעברות שוב אינם רואות פני המלך ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהא לי בן מזורז ומלובן ומה בר נדרי כל הנשים של בית אביך היו נודרות ואומרות יהא לי בן הגון למלכות ואני נדרתי ואמרתי יהא לי בן זריז ומלובן וממולא בתורה והגון לנביאות. אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין אל למלכים אמרה לו בני מה לך אצל מלכים ששותין יין ומשתכרים ואומרים למה לנו אל ולרוזנים אי שכר מי שכל רזי עולם גלויים לו ישתה יין וישתכר. א״ד מי שכל רוזני עולם משכימין לפתחו ישתה יין וישתכר. אמר ר׳ יצחק מנין שחזר שלמה והודה לאמו דכתיב (שם ל ב) כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי כי בער אנכי מאיש מנח דכתיב (בראשית ט כ) ויחל נח איש האדמה ולא בינת אדם לי זה אדם הראשון: