שְׁ֭תַּיִם שָׁאַ֣לְתִּי מֵאִתָּ֑ךְ אַל־תִּמְנַ֥ע מִ֝מֶּ֗נִּי בְּטֶ֣רֶם אָמֽוּת׃
ויקרא רבה
דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סו, ג): שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַם חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא גוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ הוֹרְגוֹ, וְאִית לֵיהּ קְרָיָן סַגִּיִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ, (יחזקאל יט, ג): וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף אָדָם אָכָל, (משלי א, יט): כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח, (יואל ד, יט): מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דַּם נָקִי בְּאַרְצָם, (שמואל ב כא, ה): וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל וגו', וְכִי הוּא הֲרָגָן אוֹ דִּמָּה לָהֶן, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהֶחֱרִיב נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיְתָה מְסַפֶּקֶת לָהֶם מְזוֹנוֹת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָן. וְרֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה מְסָרֵס קְרָיָא מַכֵּה אִישׁ שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר עֹרֵף כֶּלֶב זוֹבֵחַ הַשֶּׂה דַּם חֲזִיר מַעֲלֶה מִנְחָה מְבָרֵךְ אָוֶן מַזְכִּיר לְבֹנָה, (ישעיה סו, ג): גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם, רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל אֶת רַבִּי חֲנִינָא וְאִית דְּאָמְרֵי רַבִּי חֲנִינָא שָׁאַל אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאֶפְשָׁר כֵּן רַבָּה שָׁאֵיל לְתַלְמִידָא, אֶלָּא לָא בָּעָא מִנֵּיהּ אֶלָּא לְמִבְדְקֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מַהוּ דְּנָן דִּכְתִיב (משלי ל, ז ט): שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעשֶׁר אַל תִּתֵּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה' וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי, אֵיזֶה מֵהֶן קָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה אוֹ הַשְּׁנִיָה, אָמַר לוֹ מָצִינוּ שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְלֹא וִתֵּר עַל חִלּוּל הַשֵּׁם, וּמִנַּיִן שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, לט): וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, וּכְתִיב (יחזקאל כ, לט): אֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ עוֹד, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִין בְּאִסּוּר הַבָּמָה בַּמִּדְבָּר וְהָיוּ פֻּרְעָנֻיּוֹת בָּאוֹת עֲלֵיהֶם וְהָאֻמּוֹת רוֹאִין וְאוֹמְרִין הֵם מַקְרִיבִים לוֹ וְהוֹרְגָם, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ וֶאֱמֹר לְיִשְׂרָאֵל הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תִּהְיוּ מַקְרִיבִין לְאִסּוּר בָּמָּה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט.
ויקרא רבה
דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סו, ג): שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַם חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא גוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ הוֹרְגוֹ, וְאִית לֵיהּ קְרָיָן סַגִּיִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ, (יחזקאל יט, ג): וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף אָדָם אָכָל, (משלי א, יט): כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח, (יואל ד, יט): מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דַּם נָקִי בְּאַרְצָם, (שמואל ב כא, ה): וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל וגו', וְכִי הוּא הֲרָגָן אוֹ דִּמָּה לָהֶן, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהֶחֱרִיב נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיְתָה מְסַפֶּקֶת לָהֶם מְזוֹנוֹת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָן. וְרֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה מְסָרֵס קְרָיָא מַכֵּה אִישׁ שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר עֹרֵף כֶּלֶב זוֹבֵחַ הַשֶּׂה דַּם חֲזִיר מַעֲלֶה מִנְחָה מְבָרֵךְ אָוֶן מַזְכִּיר לְבֹנָה, (ישעיה סו, ג): גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם, רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל אֶת רַבִּי חֲנִינָא וְאִית דְּאָמְרֵי רַבִּי חֲנִינָא שָׁאַל אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאֶפְשָׁר כֵּן רַבָּה שָׁאֵיל לְתַלְמִידָא, אֶלָּא לָא בָּעָא מִנֵּיהּ אֶלָּא לְמִבְדְקֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מַהוּ דְּנָן דִּכְתִיב (משלי ל, ז ט): שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעשֶׁר אַל תִּתֵּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה' וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי, אֵיזֶה מֵהֶן קָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה אוֹ הַשְּׁנִיָה, אָמַר לוֹ מָצִינוּ שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְלֹא וִתֵּר עַל חִלּוּל הַשֵּׁם, וּמִנַּיִן שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, לט): וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, וּכְתִיב (יחזקאל כ, לט): אֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ עוֹד, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִין בְּאִסּוּר הַבָּמָה בַּמִּדְבָּר וְהָיוּ פֻּרְעָנֻיּוֹת בָּאוֹת עֲלֵיהֶם וְהָאֻמּוֹת רוֹאִין וְאוֹמְרִין הֵם מַקְרִיבִים לוֹ וְהוֹרְגָם, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ וֶאֱמֹר לְיִשְׂרָאֵל הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תִּהְיוּ מַקְרִיבִין לְאִסּוּר בָּמָּה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט.
מדרש תהילים
אחת שאלתי מאת ה'. רבי אבא בר כהנא אמר מלכות שאל. את מוצא דוד שאל אחת. ושלמה שאל שתים. שנאמר (משלי ל ז) שתים שאלתי מאתך. (שם ח) שוא ודבר כזב הרחק ממני ריש ועושר אל תתן לי. (שם ט) פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלקי. אי זו קשה ראשונה או שניה. אמר לו שניה. ולמה שוויתר הקב"ה על עבודה זרה ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים ולא וויתר על חילול השם. שנאמר (יחזקאל כ לט) איש גלוליו לכו עבדו וגו' ואת שם קדשי לא תחללו עוד: