שְׂ֭מָמִית בְּיָדַ֣יִם תְּתַפֵּ֑שׂ וְ֝הִ֗יא בְּהֵ֣יכְלֵי מֶֽלֶךְ׃ (פ)
אוצר מדרשים
לא יהיה לך, למה נאמר "לא" ד׳ פעמים – לא יהיה לך, לא תעשה לך, לא תשתחוה, לא תעבדם, כנגד ד׳ מלכיות שעתידים לעמוד על ישראל. אמר הקב״ה לישראל, ראו בני שלא יטעו אתכם האומות בהבליהם, כי עתיד אני לנקום מהם לסוף, כי אני פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים – פוקד עון נבוכדנצר על בלשצר. ועל שלשים – זה מדי. ועל רבעים – זה יון. לשונאי – זה אדום הרשע, שנאמר וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי (מלאכי א' ג'), כיון שפתח הקב״ה 'לא יהיה לך', נפתחו הרקיעים וקלסו לו כל בריות שבעולם. לא תשא – אמר להם הקב״ה לישראל מה לכם להשבע בשמי לשוא, שבעון זה בנים מתים, שנאמר לשוא הכיתי את בניכם (ירמיהו ב׳:ל׳). למה זכור מרובע ולא תשא משולש (זכור בד׳ אותיות תשא בשלש אותיות), לומר לך שכל הנשבע לשקר מכחיש בשלישי שביניהם, וזכור (מרובע) לומר לך זכרהו בד׳ דברים: בדבור, בקדוש, בטלטול, ובנפישה. כבד משולש, לומר לך שכל המואס בכבוד אב ואם מואס בכבוד שמים, לפי ששלשה שותפים בו. כיצד? האיש מזריע הלובן שממנו עצמות וגידין וצפרנים ולובן שבעינים ומח שבראשו, והאשה מזרעת אודם שממנו העור והדם והבשר והשחור שבעינים, והקב״ה נותן בו רוח ונשמה ודעת ובינה ושכל וראיית עין ושמיעת האזן ודבור ומישוש ידים והלוך רגלים. נמצא, שלשה שותפין בו. והשוה כבוד הורים לכבוד המקום, שנאמר כבד את אביך ונאמר כבד את ה׳ מהונך (משלי ג׳:ט׳), והשוה גם יראת האב ליראת שמים, שנאמר איש אמו ואביו תיראו (ויקרא י״ט:ג׳), ונאמר את ה׳ אלהיך תירא (דברים ו׳:י״ג). מפני מה זכו בני עשו למלכות? לפי שכבד אביו, שנאמר שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ (משלי ל' כ"ח). ומפני מה לא תרצח מרובע, לומר לך שלא תהיה משתתף עם הרצחנים, לא ביד ולא ברגל ולא בפה ולא בדעת. יואב הרג ביד, שנאמר אשר פגע בשני אנשים צדיקים (מ״ב ב׳), דואג – בפיו, שנאמר בבוא דואג האדומי ויגד לשאול (תהילים נ״ב:ב׳), מרגלים – ברגליהם, הורג בדעת – זה שראה חבירו בעבירה ואינו מוכיחו, ואם מוכיחו כתיב וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ (יחזקאל ג׳:י״ט). לא תנאף מרובע, לומר לך לא תנאף לא ביד ולא ברגל ולא בעין ולא בלב. לא תגנב מרובע, לפי שיש בגנבה ד׳ דברים, ואלו הם: הגונב מזה שגנב אינו משלם אלא הקרן, המודה בקנס פטור, ואם נמצאת הגנבה בידו משלם הכפל, גנב שור או שה וטבחו או מכרו משלם ה׳ בקר תחת השור וד׳ צאן תחת השה. לא תענה מרובע, לומר לך לא תענה שקר נגד בוראך ולא נגד דיין ולא נגד המלוה ולא נגד הלוה. לא תחמוד, וכי יש לך אדם שחומד כל הדברים הללו? אלא מתוך שבא על אשת חבירו ומוליד בן ובעל האשה סבר שהוא בן שלו ומורישו שדהו וכל אשר לו.
מדרש תהילים
למנצח מזמור לדוד. שמע אלקים קולי בשיחי. זה שאמר הכתוב (עמוס ג ז) כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. הודיע הקב"ה לדוד מה עושים לדניאל ואלו היו יכולין לעלות למעלה לעשות עם הקב"ה מלחמה היו עושין. וכן בני קרח אומרים (תהלים עד ז) שלחו באש מקדשך. ואילו היו יכולין לחתור ברקיע היו חותרין. שנאמר (שם ו) בכשיל וכילפות יהלומון. ובשביל שאינם יכולים לעלות למעלה עושין למטה. שנאמר (תהלים ב ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד. ובשביל שלא יכלו למעלה נטלו עצה בדניאל. שנאמר (דניאל ו ח) אתיעטו כל סרכי מלכותא וגו'. (שם ט) כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא. אמרו לו אי אתה מלך. כל המלכים גוזרין גזירות ונותנין דתין. שנאמר (אסתר א יט) בדתי פרס ומדי. ואתה לא גזרת מימיך. כיון ששמע כן השלים עמהן. שנאמר (דניאל ו ט) כען מלכא תקים וגו'. (שם יא) דניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתיה וכוין פתיחן ליה בעליתיה. ודניאל אומר שמע אלקים קולי בשיחי. היו מבקשין את דניאל מצאו אותו עומד ומתפלל. (שם יב) אדין גובריא אלך הרגישו והשכחו לדניאל בעא. אמר לפניו רבונו של עולם הרי הרגישו. תסתירני מסוד מרעים מרגשת פועלי און. כיון שמצאו ידיהם קרבו אליו. שנאמר (שם יג) באדין קריבו ואמרין קדם מלכא וגו' (שם טו) מלתא שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותיה. כיון שאמרו עליו אמר להם אין אתם נאמנין והיו דוממין כל היום. כיון שהגיע המנחה התחיל להתפלל. אמר בשביל אלו הרשעים איני מתפלל. לכך נאמר (שם) ועד מעלי שמשא. מה אם בשביל התפלה שאין חייבין לא מיתה ולא כרת עשו כך. שאר המצוות שהן חייבין עליהן מיתה וכרת על אחת כמה וכמה. ואף המלך היה מבקש להצילו ולא היה יכול. אמרו לו ולא אמרת לנו אין אתם נאמנין. הרי ראית בעיניך. לכך נאמר (שם טז) דע מלכא די דת למדי ופרס די כל איסר וקים די מלכא יהקים די לא להשניא. כיון שאמרו לו כן (שם יז) באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגובא די אריותא. (שם יח) והיתית אבן חדא ושומת וגו'. וכי מהיכן היו אבנים בבבל. אלא מארץ ישראל פרחה וישבה לה על פי הבאר. רב הונא בשם ר' יוסי אמר מלאך בא בדמות ארי וישב על פי הבאר. שנאמר (שם כג) אלקי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא. (שם יט) אדין אזל מלכא להיכליה. אמר מה הצרה הזאת שתבוא על ידי שימות האיש הזה. (שם כ) אדין מלכא בשפרפרא יקום וגו'. ולדניאל בקל עציב זעיק. מצאו שהיה קורא קריאת שמע ולא היה יכול לענות. אמר אלקי שלח מלאכיה. למה שהיה דניאל יורד אצל האריות ונעשו כבהמה. שנאמר (משלי ל ל) ליש גבור בבהמה. אמר הקב"ה יבוא אריה ויציל אריה מפי אריה. (שם כד) באדין מלכא שגיא טאב עלוהי. (שם כה) והיתיו גובריא די אכלו קרצוהי די דניאל. אמרו לו שבעים הם לכך לא אכלוהו. אמר להם אם הם שבעים לכו ורדו אתם ולינו שם הלילה ונראה אם הם שבעים. כיון שהשליכום מיד נאכלו. שנאמר ויורם אלקים חץ פתאום. לכך נאמר (שם) לגוב אריותא רמו אינון בניהון ונשיהון. כמה הוו. הרי הוא אומר (שם ב) ושפר קדם מלכא והקם על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרים. (שם ג) ועילא מנהון סרכין תלתא ודניאל חד מנהון. הרי מאה ועשרים ושנים וקכ"ב נשים וקכ"ב בנים. שנאמר אינון בניהון ונשיהון. הרי שס"ו. לכל אחד ואחד ארבע אריות שהיו עושין אותן ארבע ארבע איברים אבר אבר לכל חיה וחיה. שחטפו אותן ולא ירדו לבור. שנאמר (שם כה) לא מטו לארעית גובא. הרי אלף תס"ד. הוי ישמח צדיק כי חזה נקם וגו'. ואומר ישמח צדיק בה' וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב:
בראשית רבה
ויעש גם הוא מטעמים ויאמר לאביו יקום אבי - הה"ד (משלי ל): שממית בידים תתפש. אמר רבי חמא בר חנינא: באיזו זכות השממית מתפשת? בזכות אותן הידים. ויעש גם הוא מטעמים וגו' יקום אבי, על ידי שאמר לו: יקום! אני נפרע לו בו בלשון, (תהלים סח): יקום אלהים יפוצו אויביו.