נחום א:ה מדרש: פרקי דרבי אליעזר

יָצָא קוֹל רִאשׁוֹן וְהַשָּׁמַיִם רָעֲשׁוּ, וְהַיַּמִּים וְהַנְּהָרוֹת בָּרְחוּ, וְהֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת הִתְמוֹטְטוּ, וְכָל הָאִילָנוֹת כָּרְעוּ, וְהַמֵּתִים שֶׁבַּשְּׁאוֹל חָיוּ וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם״. וְכָל הָעֲתִידִים לְהִבָּרְאוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת שָׁם עָמְדוּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה״. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ חַיִּים נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וָמֵתוּ.