נחמיה ט:לב מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, מדרש שכל טוב ומדרש תהילים

במערבא מתנו הכי אמר רב גידל אמר רב שגדלו בשם המפורש רב מתנא אמר (נחמיה ט לב) האל הגדול הגבור והנורא והא דרבי מתנא אתיא כדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמם אנשי כנסת הגדולה שהחזירו את העטרה ליושנה אתא משה אמר (דברים י יז) האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיהו אמר עובדי כוכבים מרקדים בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא. אתא דניאל ואמר עובדי כוכבים משתעבדין בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור. אתו אנשי כנסת הגדולה ואמרו אדרבה זו היא גבורתו ואלו נוראותיו. זו היא גבורתו שכובש את כעסו ונותן ארך אפים לרשעים ואלו הם נוראותיו שאלמלא נוראותיו אומה אחת היאך יכולה להתקיים בין שבעים אומות. ורבנן היכי סמכי אדעתייהו ועקרי מה דאמר משה א״ר יצחק ברבי אלעזר מתוך שיודעים בהקדוש ברוך הוא שאמתי הוא הוא לפיכך לא כזבו לו:

בְּמַעֲרָבָא מַתְנוּ הָכִי: (אמר) רַב גִּידְל אָמַר: (רב) ['גָּדוֹל'], שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. רַב מַתְנָא אָמַר: (נחמיה ט׳:ל״ב) "הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא", וְהָא דְּרַב מַתְנָא אַתְיָא כִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם: 'אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה'? שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. [אָתָא] מֹשֶׁה, אָמַר: (דברים י׳:י״ז) "הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא". אָתָא יִרְמְיָה אָמַר: עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת (מרקדים) [מְקַרְקְרִין]בְּהֵיכָלוֹ. אַיֵּה נוֹרְאוֹתָיו? לֹא אָמַר: "נוֹרָא". אָתָא דָנִיֵּאל וְאָמַר: גּוֹיִם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּבָנָיו. אַיֵּה גְּבוּרוֹתָיו? לֹא אָמַר: "גִּבּוֹר". אַתּוּ (אנשי כנסת הגדולה) אִינְהוּ, וְאָמְרוּ: אַדְּרַבָּה! זוֹ הִיא גְּבוּרָתוֹ, (ואלו נוראותיו. זו היא גבורתו) שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת כַּעֲסוֹ, וְנוֹתֵן אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים, וְאֵלּוּ הֵם נוֹרְאוֹתָיו! שֶׁאִלְמָלֵא נוֹרְאוֹתָיו, אֻמָּה אַחַת, הֵיאַךְ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בֵּין שִׁבְעִים אֻמּוֹת? וְרַבָּנָן, הֵיכִי סָמְכֵי אַדַּעְתַּיְהוּ וְעַקְרֵי מַה דְּאָמַר מֹשֶׁה? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי אֶלְעָזָר: [מִתּוֹךְ] שֶׁיּוֹדְעִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲמִתִּי הוּא, לְפִיכָךְ לֹא כִּזְּבוּ לוֹ.

את כל התלאה. לשון טורח וליאות, ודומה לו ותלה ארץ מצרים (בראשית מז יג), ונלאו מצרים (שמות ז יח), מסלסלי התורה גבורי כח יכולין לומר כי ל' לבדה היא יסוד התיבה, אפם כי חלוקין חכמי ישראל על מלת ותלה, כי מפרשים מקצת חכמים כי ל' ה' יסוד התיבה בלבד, והיא לשון שגעון, ודומה לה כמתלהלה היורה (חצים) [זיקים] (משלי כו יח), שהרי ותלה אין א' בתיבה, ואם תאמר ותלה ת' ל' הן יסוד התיבה, יש להשיב כי ברוב התיבות שהן בלשון הזה ל' א' הן יסוד התיבה ואין שם תי"ו, כגון ונלאו מצרים (שמות ז יח), נלאיתי נשוא (ישעיה א יד), וכל דומיהם, ואני אומר כל שהוא פועל הרי התיבה מיוסדת בתי"ו למ"ד אל"ף, כגון התלאה אשר מצאתם (פסוק ט), אל ימעט לפניך את כל התלאה (נחמיה ט לב), וכל שהוא מפעל הרי התיבה מיוסדת בלמ"ד אל"ף לבד, כגון ונלאו, וילאו, נלאיתי, נלאה: