נחמיה יב:לה מדרש: פרקי דרבי אליעזר

וּכְשֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹמָם מִשּׁוֹמְרוֹן לְבָבֶל, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ עֲבָדָיו וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתָם בְּשׁוֹמְרוֹן לְהַעֲלוֹת מַס לַמַּלְכוּת. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? שָׁלַח בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהָיוּ הוֹרְגִים בָּהֶם. שָׁלְחוּ וְאָמְרוּ לְמֶלֶךְ בָּבֶל: ״אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, הָאָרֶץ שֶׁשָּׁלַחְנוּ עָלֶיהָ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אוֹתָנוּ כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה״. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וְקָרָא לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: ״כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ שֶׁהֱיִיתֶם בְּאַרְצְכֶם לֹא שִׁכְּלָה אֶתְכֶם חַיַּת הַשָּׂדֶה, וְעַכְשָׁו אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אֶתְכֶם?״ אָמְרוּ לוֹ דָּבָר שֶׁל עֵצָה, אוּלַי יָשִׁיב אוֹתָם לְאַרְצָם. אָמְרוּ לוֹ: ״אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, הָאָרֶץ הַהִיא אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת גּוֹי שֶׁאֵינוֹ נִמּוֹל״. אָמַר לָהֶם: ״תְּנוּ שְׁנַיִם מִכֶּם וְיֵלְכוּ וִילַמְּדוּ תּוֹרָה, וּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב״. וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ אֶת רַבִּי דּוֹסְתַּאי וְאֶת רַבִּי יַנַּאי, וּמָלוּ אוֹתָם וְהָיוּ מְלַמְּדִים אוֹתָם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב נוֹטָרִיקוֹן, וּבוֹכִים. וְהַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הָיוּ הוֹלְכִים בְּחֻקּוֹת הַתּוֹרָה וּבְחֻקּוֹת אֱלֹהֵיהֶם – אֶת ה' הָיוּ יְרֵאִים וֵאלֹהֵיהֶן הָיוּ עוֹבְדִין.