עובדיה א:ח מדרש: איכה רבה, ויקרא רבה, מדרש אגדה ובמדבר רבה

הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָ֑ה וְהַאֲבַדְתִּ֤י חֲכָמִים֙ מֵֽאֱד֔וֹם וּתְבוּנָ֖ה מֵהַ֥ר עֵשָֽׂו׃

איכה רבה

טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר שְׁעָרִים חָלְקוּ כָּבוֹד לָאָרוֹן, לְפִיכָךְ לֹא שָׁלַט בָּהֶם אוֹיֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כד, ז): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, לְפִיכָךְ טָבְעוּ בָּאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ. מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם יֵשׁ חָכְמָה בַּגּוֹיִם, תַּאֲמֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עובדיה א, ח): וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו. יֵשׁ תּוֹרָה בַּגּוֹיִם, אַל תַּאֲמֵן, דִּכְתִיב: מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה. נְבִיאֶיהָ, אֵלּוּ נְבִיאֵי שֶׁקֶר. גַּם נְבִיאֶיהָ, אֵלּוּ נְבִיאֵי אֱמֶת, אֵלּוּ וְאֵלּוּ לֹא מָצְאוּ חֲזוֹן מֵה'.
שאל רבBookmarkShareCopy

ויקרא רבה

וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם (ויקרא ד, טו), אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין לָהֶם סוֹמְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ל, ו): וְנָפְלוּ סֹמְכֵי מִצְרַיִם. יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶן סוֹמְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ עֵדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב טו, לד): כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עֵדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ אַבִּירִים (תהלים סח, לא): עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים, וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אַבִּירִים (ישעיה מו, יב): שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ אַדִּירִים (יחזקאל לב, יח): אוֹתָהּ וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּירִים, וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אַדִּירִים (תהלים טז, ג): וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ חֲכָמִים (עובדיה א, ח): וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ חֲכָמִים (משלי י, יד): חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָּעַת. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ תְּמִימִים (משלי א, יב): וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר. וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ תְמִימִים (משלי כח, י): וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ צַדִּיקִים (יחזקאל כג, מה): וַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים הֵמָּה יִשְׁפְּטוּ אוֹתְהֶם. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ צַדִּיקִים (ישעיה ס, כא): וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ אִישִׁים (תהלים קמא, ד): אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אִישִׁים (משלי ח, ד): אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ גִּבּוֹרִים (תהלים נב, ג): מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר. וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ גִּבּוֹרִים (תהלים קג, כ): גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש אגדה

אם יבא עשו וגו'. באותה שעה עמד בתפלה לפני הקב"ה, ואמר לניו רבון העולמים כתיב בתורתך אותו ואת בנו לא תשחטו (ויקרא כח כב), ואם יבא רשע זה ויהרוג אותי ואת בני מה אעשה, מה עשה שלח לו דורון לסתום את עיניו, שנאמר כי השחד יעור עיני חכמים (דברים טז יט), ואין חכמים אלא אדומיים, שנאמר והאבדתי חכמים מאדום (עובדי' א ח):
שאל רבBookmarkShareCopy