עובדיה א:יח מדרש: מדרש תנחומא, במדבר רבה, אוצר מדרשים ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו נִתְיָרֵא, אָמַר מִי יוּכַל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד אַלּוּפִים אֵלּוּ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִגְמַלִּים הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ טְעוּנִין פִּשְׁתָּן, הָיָה עוֹמֵד הַנַּפָּח וְתָמֵהּ וְאָמַר הֵיכָן יִכָּנֵס כָּל הַפִּשְׁתָּן הַזֶּה. פִּקֵּחַ אֶחָד הָיָה שָׁם, אָמַר לוֹ מַה לְּךָ לִתְמוֹהַ, נִיצוֹץ אֶחָד יֵצֵא מִמַּפּוּחַ שֶׁלְּךָ וִיכַלֶּה אוֹתוֹ. אַף כָּךְ, כְּשֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו, נִתְיָרֵא. אָמַר, מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִי כְּנֶגֶד אֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גֵּץ שֶׁלְּךָ יְכַלֶּה אוֹתָם וְזֶה יוֹסֵף, דִּכְתִיב: וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וְגוֹ' (עובדיה א, יח), לְכָךְ כְּתִיב וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב וְגוֹ', אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף.

גַּם יְהוּדָה שִׂטְנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן (ישעיה יא, ז). פֵּרוּשׁ, אַרְיֵה שֶׁהוּא יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה (בראשית מט, ט), כַּבָּקָר זֶה יוֹסֵף, יֹאכַל תֶּבֶן, כְּלוֹמַר זֶה יוֹסֵף שֶׁיָּדִין עֵשָׂו שֶׁהוּא תֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ (עובדיה א, יח). וּמִנַּיִן שֶׁאַף כֻּלָּם יְדִינוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: מָה אִמְּךָ לְבִיָּא (יחזקאל יט, א), מִכָּאן שֶׁכֻּלָּם יְדִינוּהוּ.

דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שיר השירים ז, ג): שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, מְדַבֵּר בַּסַּנְהֶדְּרִין שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְהִיא מְשׁוּלָה בַּשֹּׁרֶר, וְלָמָּה מְשׁוּלָה בַּשֹּׁרֶר אֶלָּא מָה הַשֹּׁרֶר הַזֶּה נָתוּן בְּאֶמְצַע הַגּוּף, כָּךְ סַנְהֶדְּרִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל נְתוּנָה בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. (שיר השירים ז, ג): אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, מַהוּ אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, שֶׁלֹא הָיוּ חֲסֵרִים אֶחָד מִשְׁלָשְׁתָּן. אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, מִי שֶׁהוּא מוֹזֵג כָּרָאוּי מוֹזֵג שְׁלִישׁוֹ שֶׁל כּוֹס יַיִן וּשְׁנֵי חֲלָקִים מַיִם, כָּךְ הָיְתָה סַנְהֶדְּרִין יוֹשֶׁבֶת מִתָּמִיד הַשַּׁחַר עַד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם נִפְנֶה לְצָרְכּוֹ, וּמָה הָיוּ עוֹשִׂים כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם מְבַקֵּשׁ לָצֵאת, הָיָה סוֹפֵר, אִם הָיָה שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה הָיָה יוֹצֵא וְאִם לָאו לֹא הָיָה יוֹצֵא, לָמָּה, שֶׁכָּתוּב: אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, שֶׁלֹא הָיוּ חֲסֵרִים אֶחָד מִשְׁלָשְׁתָּן, לְפִיכָךְ אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג. (שיר השירים ז, ג): בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כַּעֲרֵמָה שֶׁל חִטִּים, מָה הַחִטִּים הַלָּלוּ נִכְנָסוֹת לָאוֹצָר בְּמִנְיַן, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִמְנִים בְּכָל שָׁעָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, אֲבָל הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ אֵינָן נִמְנִים וְלֹא נִמְדָדִין, כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִמְשְׁלוּ כַּתֶּבֶן וְכַקַּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פג, יד): כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ, וְכֵן (עובדיה א, יח): וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, לָמָּה, שֶׁאֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲנָיָה מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יז): כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲנָיָה מֵהֶם, קוֹרִין שְׁמַע, מִתְפַּלְּלִין וּמְבָרְכִין שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם, לְפִיכָךְ נִמְנִים בְּכָל שָׁעָה, לְכָךְ נִמְשְׁלוּ כַּחִטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים.