עזרא ד:י מדרש: עין יעקב ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

קנ תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי הוּא לְחִזְקִיָּהוּ וְסִיעָתוֹ שֶׁלֹּא אָמְרוּ שִׁירָה, עַד שֶׁפָּתְחָה הָאָרֶץ וְאָמְרָה שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו כ״ד:ט״ז) "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק" וְגוֹ'. וְכַיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: (שמות י״ח:י׳) "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ: בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם". תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי הוּא לְמֹשֶׁה וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁלֹּא אָמְרוּ 'בָּרוּךְ', עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְאָמַר: "בָּרוּךְ ה'". (שם) "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ". רַב וּשְׁמוּאֵל, רַב אָמַר: שֶׁהֶעֱבִיר חֶרֶב חַדָּה עַל בְּשָׂרוֹ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁנַּעֲשָׂה חִדּוּדִין חִדּוּדִין כָּל בְּשָׂרוֹ. אָמַר רַב: הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: גִּיּוֹרָא, עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי, לָא תִּבְזִּי אַרְמָאָה קַמֵּיהּ. (ישעיהו י׳:ט״ז) "לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן אֲדֹנָי צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן", מַאי, "בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן"? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבוֹא חִזְקִיָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁמוֹנָה שֵׁמוֹת, וְיִפָּרַע מִסַּנְחֵרִיב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁמוֹנָה שֵׁמוֹת. "חִזְקִיָּהוּ", דִּכְתִיב: (שם ט) "כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ: פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי עַד, שַׂר שָׁלוֹם". וְהָאִיכָּא 'חִזְקִיָּהוּ'? שֶׁחִזְּקוֹ יָהּ. דָּבָר אַחֵר: 'חִזְקִיָּהוּ', שֶׁחִזֵּק אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 'סַנְחֵרִיב', דִּכְתִיב בֵּיה: (מלכים ב ט״ו:כ״ט) 'תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר', (ד"ה ב כח) 'תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר', (מ"ב יז) 'שַׁלְמַנְאֶסֶר', (שם טו) 'פוּל', (ישעיה כ) 'סַרְגּוֹן', (עזרא ד׳:י׳) 'אָסְנַפַּר רָבָא וְיַקִּירָא'. וְהָאִיכָּא, 'סַנְחֵרִיב'? שֶׁסִּיחָתוֹ רִיב. דָּבָר אַחֵר: שֶׁסָּח וְנָחַר דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מַה זָּכָה אוֹתוֹ רָשָׁע לִקְרוֹתוֹ, "אָסְנַפַּר רָבָא וְיַקִּירָא"? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא סִפֵּר בִּגְנוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים ב י״ח:ל״ב) "עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם". רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: מֶלֶךְ פִּקֵחַ הָיָה, וְחַד אָמַר: מֶלֶךְ טִפֵּשׁ הָיָה. לְמַאן דְּאָמַר: מֶלֶךְ פִּקֵּחַ הָיָה, אִי אֲמִינָא לְהוּ, עֲדִיפָא מֵאַרְעַיְכוּ, אָמְרוּ: קָא מְשַׁקַּרְתְּ. מַאן דְּאָמַר: מֶלֶךְ טִפֵּשׁ הָיָה, אִם כֵּן, מַאי רְבוּתִיךְ?! לְהֵיכָא אַגְלִי לְהוּ? מַר זוּטְרָא אָמַר: לְאַפְרִיקִי. וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: לְהָרֵי סְלוּג. אֲבָל יִשְׂרָאֵל, סִפְּרוּ בִּגְנוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי מַטוּ 'שׁוּשׁ', אָמְרוּ: שַׁוְיָא כִּי אַרְעִין. כִּי מַטוּ 'עַלְמִין', אָמְרוּ: כְּעַלְמִין. כִּי מַטוּ 'שׁוּשׁ־תְּרֵי', אָמְרוּ: עַל חַד תְּרֵין.

תנא משום ר׳ פפייס גנאי הוא לחזקיה וסייעתו שלא אמרו שירה עד שפתחה הארץ ואמרה שירה שנאמר (ישעיה כד טז) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו׳ וכיוצא בדבר אתה אומר (שמות יח י) ויאמר יתרו ברוך ה׳ אשר הציל אתכם תנא משום רבי פפייס גנאי הוא למשה וששים רבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה׳. (שם) ויחד יתרו רב ושמואל רב אמר שהעביר חרב חדה על בשרו ושמואל אמר שנעשה חדודין חדודין כל בשרו אמר רב היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה קמיה. (ישעיה י טז) לכן ישלח האדון ה׳ צבאות במשמניו רזון מאי משמניו רזון אמר הקב״ה יבא חזקיה שיש לו שמונה שמות ויפרע מסנחריב שיש לו שמונה שמות. חזקיה דכתיב (שם ט ה) כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום והאיכא חזקיהו שחזקו יה ד״א חזקיה שחיזק את ישראל לאביהם שבשמים. סנחריב דכתיב ביה (מ״ב טו כט) תגלת פלאסר (ד״ה ב כח כ) פלנאסר (מ״ב יז ג) שלמנאסר (מ"ב טו יט) פול (ישעיה כ א) סרגון (עזרא ד י) אסנפר רבא ויקירא והאיכא סנחריב שסיחתו ריב ד״א סח ונחר דברים כלפי מעלה. אמר ר׳ יוחנן מפני מה זכה אותו רשע לקרותו אסנפר רבא ויקירא מפני שלא סיפר בגנותה של א״י שנאמר (מ״ב יח לב) עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם רב ושמואל ח״א מלך פקח היה וחד אמר מלך טפש היה למאן דאמר מלך פקח היה אי אמינא להו עדיפא מארעייכו אמרו קא משקרת ומאן דאמר מלך טפש היה א״כ מאי רבותיך. להיכא אגלי מר זוטרא אמר לאפריקא ור׳ חנינא אמר להרי סלוג. אבל ישראל ספרו בגנותה של א״י כי מטו שוש אמרו שויא כי ארעין כי מטו עלמין אמרו כעלמין כי מטו שוש תרין אמרו על חד תרין: