עזרא ז:ה מדרש: קוהלת רבה

רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי אַדָא בַּר חוּנְיָא יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ דּוֹר שֶׁבָּא כַּדּוֹר שֶׁהָלַךְ, שֶׁלֹא תֹאמַר אִלּוּ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא קַיָּם הָיִיתִי קוֹרֵא לְפָנָיו, אִלּוּ הָיוּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי יוֹחָנָן קַיָּמִין הָיִיתִי שׁוֹנֶה לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא דּוֹר שֶׁבָּא בְּיָמֶיךָ וְחָכָם שֶׁבְּיָמֶיךָ כְּדוֹר שֶׁהָלַךְ וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (שמואל א יב, ו): ה' אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וגו', וּכְתִיב (שמואל א יב, ו): וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל. יְרַבַּעַל זֶה גִּדְעוֹן, בְּדָן זֶה שִׁמְשׁוֹן, יִפְתָּח כְּמַשְׁמָעוֹ. וּכְתִיב (תהלים צט, ו): משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, שָׁקַל הַכָּתוּב שְׁלשָׁה קַלֵּי עוֹלָם עִם שְׁלשָׁה גְּדוֹלֵי עוֹלָם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁבֵּית דִּינוֹ שֶׁל יְרֻבַּעַל גָּדוֹל וְחָשׁוּב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל משֶׁה, וּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן כְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וּבֵית דִּינוֹ שֶׁל יִפְתָּח כְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּתְמַנָּה פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֲפִלּוּ הוּא קַל שֶׁבַּקַּלִּים, הֲרֵי הוּא כְּאַבִּיר שֶׁבָּאַבִּירִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, יט): וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וגו', אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּדוֹרְךָ, שׁוֹפֵט שֶׁאֵינוֹ בְּדוֹרְךָ מִנַּיִן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, מְלַמֵּד שֶׁהַשּׁוֹפֵט שֶׁבְּדוֹרְךָ הֲרֵי הוּא בִּזְמַנּוֹ כַּשּׁוֹפֵט שֶׁהָיָה בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת ז, י): אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵין לְךָ לִשְׁמֹעַ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּדוֹרֶךָ, כְּתִיב (במדבר לו, א): וַיִּקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי גִלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וגו', אָמַר רַבִּי יוּדָן הָאָבוֹת אָבוֹת, אֶלָּא אֵלּוּ נִכְנָסִין לָאַרְכֵי וְאֵלּוּ נִשְׁמָטִין מִן הָאַרְכֵי לְפִיכָךְ פְּגָמָן הַכָּתוּב. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּתִיב (דברי הימים א יב, כח): וִיהוֹיָדָע הַנָּגִיד לְאַהֲרֹן, וְכִי יְהוֹיָדָע הָיָה נָגִיד לְאַהֲרֹן, אֶלָּא אִלּוּ הָיָה אַהֲרֹן קַיָּם בְּדוֹרוֹ שֶׁל יְהוֹיָדָע, יְהוֹיָדָע הָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בִּשְׁעָתוֹ. אָמַר רַבִּי סִימָאִי כְּתִיב (דברי הימים א ו, לד): וְאַהֲרֹן וּבָנָיו מַקְטִירִים עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה וגו', וְכִי אַהֲרֹן וּבָנָיו קַיָּמִים, וַהֲלֹא צָדוֹק וּבָנָיו הָיוּ, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִלּוּ הָיָה אַהֲרֹן וּבָנָיו קַיָּמִים, צָדוֹק הָיָה גָדוֹל מֵהֶם בִּשְׁעָתוֹ. רַבִּי הִלֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מַיְיתֵי לָהּ מֵהָכָא (נחמיה ח, יז): וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְדוֹלָה מְאֹד, פָּגַם הַכָּתוּב בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל צַדִּיק בַּקֶּבֶר בִּשְׁבִיל פְּלוֹנִי בִּשְׁעָתוֹ. וְרַבָּנָן מַיְיתֵי לָהּ מִן הָכָא (עזרא ז, ה): בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וגו' הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל, אֶלָּא אִלּוּ הָיָה אַהֲרֹן קַיָּם הָיָה עֶזְרָא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בִּשְׁעָתוֹ.