עזרא י:ח מדרש: עין יעקב, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ומדרש לקח טוב

אָמַר (רבה) [רָבָא]: מְנָא לָן דְּקַבְעִינָן דּוּכְתָּא, וּמְשַׁדְּרִינָן שְׁלוּחָא דְּבֵית־דִּין, וּמְזַמִּינָן לֵיהּ לְדִינָא? דִּכְתִיב: (במדבר ט״ז:י״ב) "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֶלִיאָב". וּמְנָא לָן דִּמְזַמִּינָן לְדִינָא? דִּכְתִיב: (שם) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח: אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי ה'". לְקַמֵּיהּ גַּבְרָא רַבָּה? מִדִּכְתִיב: "הֱיוּ לִפְנֵי ה'". אַתְּ וּפְלַנְיָא? דִּכְתִיב: "אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן". דְּקַבְעִינָן זִימְנָא? דִּכְתִיב: "מָחָר". זִימְנָא בָּתַר זִימְנָא? דִּכְתִיב: (ירמיהו מ״ו:י״ז) "קָרְאוּ שָׁם, פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן, הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד". וּמְנָא לָן, דְּאִי מִתְפַּקַר בִּשְׁלוּחָא דְּבֵית־דִּין, וְאָתֵי וְאָמַר, לָא מִיתְחַזִי כְּלִישְׁנָא בִּישָׁא? דִּכְתִיב: (במדבר ט״ז:י״ד) "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר", וּמְנָא לָן דִּמְשַׁמְּתִּינָן? דִּכְתִיב: (שופטים ה׳:כ״ג) "אוֹרוּ מֵרוֹז". דְּהָכִי סְבָרָא דְּגַבְרָא *)) פְּלַנְיָא? דִּכְתִיב: "אָמַר מַלְאַךְ ה'". וּמְנָא לָן דְּמַחְרְמִינָן? דִּכְתִיב: "אֹרוּ אָרוֹר". דְּאָכִיל וְשָׁתִי בַּהֲדֵיהּ, וְקָאִי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דִּידֵיהּ? דִּכְתִיב: "יֹשְׁבֶיהָ". וּמְנָא לָן, דְּפַרְטִינָן חֶטְאֵיהּ בְּצִבּוּרָא? דִּכְתִיב: (שם) "כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה'", וְאָמַר עוּלָא: בְּאַרְבַּע מֵאָה שִׁפּוּרֵי שַׁמְּתֵיהּ בָּרָק לְמֵרוֹז. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: גַּבְרָא רַבָּה הֲוָה, וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: כּוֹכְבָא הֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים". וּמְנָא לָן, דְּמַפְקְרִינָן נִכְסֵיהּ? דִּכְתִיב: (עזרא י׳:ח׳) "וְכָל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא וְגוֹ' כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים, יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ, וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה". וּמְנָא לָן, דְּנַצִינָן וְלַיְטִינָן וּמַחִינָן וְתַלְשִׁינָן שֵׂעָר, וּמַשְׁבְּעִינָן? דִּכְתִיב: (נחמיה י״ג:כ״ה) "וָאָרִיב עִמָּם, וָאֲקַלְלֵם, וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים, וָאֶמְרְטֵם וָאַשְׁבִּיעֵם". וּמְנָא לָן, דְּכַפְתִּינָן וְאַסְרִינָן וְעַבְדִינָן הַרְדָּפָה? דִּכְתִיב: (עזרא ז׳:כ״ו) "הֵן לְמוּת, הֵן לִשְׁרוֹשִׁי, הֵן לַעֲנָשׁ נִכְסִין, וְלֶאֱסוּרִין". [מַאי 'לִשְׁרֹשִׁי'? אָמַר אַדָּא מָרִי, אָמַר נְחֶמְיָה בַּר בָּרוּךְ, אָמַר רַב חִיָּא בַּר אָבִין, אָמַר רַב יְהוּדָה: 'הַרְדָּפָה'. מַאי 'הַרְדָּפָה'? אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: מְנַדִּין לְאַלְתַּר, וְשׁוֹנִין לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, וּמַחֲרִימִין לְאַחַר שִׁשִּׁים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי וּבַר קַפָּרָא, הֲווּ יַתְבֵי וְקָא גָרְסֵי, קַשְׁיָא לְהוּ שְׁמַעְתָּא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְבַר קַפָּרָא: דָּבָר זֶה צָרִיךְ רַבִּי, אָמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: וּמָה רַבִּי אוֹמֵר בְּדָבָר זֶה? אָזַל, אָמַר לֵיהּ לַאֲבוּהַָ, אִיקְפַּד. אָתָא בַּר קַפָּרָא לְאִיתְחַזוּיֵי לֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: "בַּר קַפָּרָא, אֵינִי מַכִּירְךָ מֵעוֹלָם"! יָדַע דְּנָקַט מִלְּתָא בְּדַעְתֵּיהּ, נָהַג נְזִיפוּתָא בְּנַפְשֵׁיהּ תְּלָתִין יוֹמִין].

(דף פט ע״ב) א״ר יצחק מנין שהפקר ב״ד הפקר שנא׳ (עזרא י ח) וכל אשר לא יבא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה. ר׳ אלעזר אומר מהכא (יהושע יט נא) אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל. וכי מה ענין ראשים אצל אבות אלא לומר לך מה האבות מנחילין בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו:

יבמות פרק י - אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁהֶפְקֵר בֵּית־דִּין הֶפְקֵר? שֶׁנֶּאֱמַר: (עזרא י׳:ח׳) "וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים, יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ, וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה". רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, מֵהָכָא: (יהושע י״ט:נ״א) "אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וְכִי מָה עִנְיָן 'רָאשִׁים' אֵצֶל 'אָבוֹת'? אֶלָּא לוֹמַר לְךְ: מָה הָאָבוֹת מַנְחִילִין בְּנֵיהֶם כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ, אַף רָאשִׁים מַנְחִילִין אֶת הָעָם כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ: