וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָה֙ מִצִיּ֣וֹן יִשְׁאָ֔ג וּמִירוּשָׁלִַ֖ם יִתֵּ֣ן קוֹל֑וֹ וְאָֽבְלוּ֙ נְא֣וֹת הָרֹעִ֔ים וְיָבֵ֖שׁ רֹ֥אשׁ הַכַּרְמֶֽל׃ (פ)
מדרש תהילים
המביט לארץ ותרעד. אליהו זכור לטוב שאל לרבי נהוראי אמר מפני מה הזועות באות. אמר לו מפני המעשרות שאין מוציאין כתקנן. אמר לו אליהו זכור לטוב נראין הדברים כדבריך אבל אינו כן. אלא כשהקב"ה מביט ורואה בעכו"ם ובתי קרקסיאות יושבין ובית הקדש חרב. הוא מביט בעולמו ומבקש להחריבו שנאמר (עמוס א ב) ה' מציון ישאג. הוי המביט לארץ ותרעד. רבי אחא אמר בעון משכב זכור. אומר לו הקב"ה אתה הרתעת איבריך במקום שאינו ראוי לך אף אני מזעזע את העולם בעבורך. הוי המביט לארץ ותרעד. אמר רבי שמואל בר נחמן כל מקום שנאמר רעש אינו אלא הפסק מלכות. ואי זהו בית אב שלהם (ירמיה נא כט) ותרעש הארץ. מה כתיב בתריה כי קמה על בבל מחשבת ה':