כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י דַמֶּ֔שֶׂק וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־דּוּשָׁ֛ם בַּחֲרֻצ֥וֹת הַבַּרְזֶ֖ל אֶת־הַגִּלְעָֽד׃
ספרי דברים
כיוצא בו אתה אומר (עמוס א א) דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע אשר חזה על ישראל בימי עוזיהו מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש, וכי לא נתנבא עמוס אלא על אלו בלבד והלא יותר מכל חבריו נתנבא מה תלמוד לומר דברי עמוס מלמד שהיו דברי תוכחות ומנין שהיו דברי תוכחות שנאמר (שם ד א) שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון העושקות דלים הרוצצות אביונים האומרות לאדוניהם הביאה ונשתה אלו בתי דינים שלהם.
פסיקתא דרב כהנא
[ב] שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי (איכה א:כא). ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתר קרייא באהרן כהן גדול. את מוצא כיון שמת אהרן כהן גדול באו כנעניים ונזדווגו לישר', הד' היא דכת' וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים (במדבר כא:א), מהו דרך האתרים, כי מת אהרן התייר הגדול שלהם שהיה תר להם את הדרך. אין מנחם לי (איכה שם), משה היה אבל, אלעזר היה אבל. כל אויבי שמעו רעתי ששו (שם), אמרו העת לילך לבא עליהם, העת לילך ולכלה שנאיהם. ורבנין פתרין קרייא באומות העולם. את מוצא כיון שגרמו העונות ונכנסו גוים לירושלם, גזרו שבכל מקום שיהו ישר' בורחים יהו מסגירים אותם. בקשו לברוח לדרום ולא הניחו להם, כה אמר י"י על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו (עמוס א:ו). בקשו לברוח למזרח ולא הניחו להם, כה אמר י"י על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו (עמוס שם:ג). בקשו לברוח לצפון ולא הניחו להם, כה אמר י"י על שלשה פשעי צור ועל ארבעה לא אשיבנו (עמוס שם:ט). בקשו לברוח למער' ולא הניחו להם, משא בערב (ישעיה כא:יג). א' להם הקב"ה הא אגישתון אפיכון, אמרו לפניו רבון העולמים ולא את הוא שעשיתה. מושלו משל למה הדבר דומה, למלך שנשא למטרונא והיה מצוה אותה ואומ' לה אל תשיחי עם שכינותייך, ולא תשאילי להין ולא תשאלי מהן. פעם אחת הקניטה אותו וטרדה והוציאה מתוך פלטין שלו, והיתה מחזרת על בתי שכינותיה ולא היתה אחת מהן מקבלת אותה. א' לה המלך הא אגישת אפך, אמרה לו אדוני המלך ולא את הוא שעשית, לא כך היית מצוה עלי ואו' לי אל תשיחי עם שכינותיך ואל תשאילי להן ולא תשאלי מהן, אילו שאילית מנהין או אשאילית להן, הידא מינהין הוות מחמי' יתי עביר בגו ביתה ולא הוות מקבלה יתי גבה, הווי כי אתה עשית (איכה שם). כך אמרו ישר' לפי הקב"ה רבון העולמים ולא את הוא שעשיתה, ולא כך הכתבתה לנו בתורה, לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך (דברים ז:ג), אילו נסיבנין מינהין או אנסיבינן להין, היידא מנהין הוות מחמא ברא או ברתא קאים על תרעיה ולא הוה מקבל יתיה, הוי כי אתה עשית (איכה שם). הבאת יום קראת ויהיו כמוני (שם), כמוני בצרה ולא כמוני ברווחה. אין מנחם לי (איכה שם), א' הקב"ה אנכי אנכי הוא מנחמכם (ישעיה נא:יב).
ספרי דברים
פן ינכרו צרימו, בשעת צרתם של ישראל אומות העולם מנכרים אותם ועושים עצמם כאילו אין מכירים אותם מעולם וכן מצינו שבקשו לברוח כלפי צפון לא היו מאספים אליהם אלא היו מסגירים אותם כענין שנאמר (עמוס א ט) כה אמר ה' על שלשה פשעי צור ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלימה לאדום בקשו לברוח לדרום והיו מסגירים אותם שנאמר (שם א ו) כה אמר ה' על שלשה פשעי עזה על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום בקשו לברוח למזרח והיו מסגירים אותם שנאמר (שם א ג) כה אמר ה' על שלשה פשעי דמשק בקשו לברוח למערב והיו מסגירים אותם שנאמר (ישעיה כא יג) משא בערב ביער בערב תלינו אורחות דדנים