הַבּוֹנֶ֤ה בַשָּׁמַ֙יִם֙ מעלותו [מַעֲלוֹתָ֔יו] וַאֲגֻדָּת֖וֹ עַל־אֶ֣רֶץ יְסָדָ֑הּ הַקֹּרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃
מדרש לקח טוב
פס'. בנים אתם. א״ר יהודה אם נוהגים אתם מנהג בנים. הרי אתם בנים. רבי מאיר אומר בין כך ובין כך אתם קרוין בנים לה' אלהיכם. וכה״א (הושע ב׳:א׳) והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם (לאמר) יאמר להם בני אל חי. לא תתגודדו. כמשמעו. לא תעשו כדרך שהאומות עושין על ע״ז וכה״א (?(מ״א יח) ויתגודדו כמשפטם. ד״א לא תתגודדו. לא כענין (דניאל ד) גדו אילנא אלא מלשון גדוד לא תעשו אגודות אגודות שיהו אלו פוסלין ואלו מכשירין, אלו שומרין מקרא קדש היום אלו למחר אלא חיו כלכם אגודה אחת כענין שנאמר (עמוס ט׳:ו׳) ואגודתו על ארץ יסדה, ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת. יכול לא יהו חייבין אלא על בין העינים בלבד מנין לרבות את כל הראש ת״ל לא יקרחו קרחה בראשם לרבות את כל הראש. למת. אין חייבין עליו אלא על מת בלבד:
עין יעקב
ב תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטוּם הַקְּטֹרֶת, הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן וכו' א"ר יוחנן י"א סמנין נאמרו לו משה מסיני א"ר הונא מאי קראה (שמות ל): "קח לך סמים" וגו'. אָמַר רַב (חמא) [חַנָא] בַּר בִּיזְנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כָּל תַּעֲנִית שֶׁאֵין בָּהּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אֵינָה תַּעֲנִית, שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה רֵיחָהּ רַע, וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב בֵּין סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת. אַבַּיֵי אָמַר: מֵהָכָא: (עמוס ט) "וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ". תָּנוּ רַבָּנָן: (במדבר טו) "אֵת ה' הוּא מְגַדֵּף". אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: גָּרַפְתָּ קְעָרָה וְחִסַּרְתָּ. קָסָבָר, מְגַדֵּף, מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם הוּא. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: גָּרַפְתָּ קְעָרָה וְלֹא חִסַּרְתָּ, קָסָבָר: מְגַדֵּף הַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה.
מדרש אגדה
ד"א לא תתגודדו. כלומר אל תעשו המצות אגודות, כמו שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה (עמוס ט ו):